ת"א 50640-01-13 מרדכי יצחק סאמעט ואח' נ' משה עובד ואח'

1.על שולחני מספר בקשות שמקורן בנתבעים.

ברקע לבקשות אלה תביעה שעיקר עניינה בזכות התובעים, לטענתם, לדמי שימוש ראויים בגין שימוש הנתבעים בחלק מהנכס השייך על פי הנטען לתובעים, תוך השגת גבול מתמשכת של הנתבעים.

2.בין היתר, הוגשו הבקשות בשל אי הגשה במועד של תצהירי התובעים. ואולם, אלה בינתיים הוגשו.

3.פשיטא לי שבנסיבות אלה יש לעדכן ולהאריך את פרק הזמן לנתבעים להגשת תצהיריהם, וייתכן שאין מנוס גם מדחיית מועד הדיון. ואולם, מעבר לכך, ההליך – על כנו, וראוי לבית המשפט לאפשר את מיצויו לקראת פסיקה בגופן של שאלות וטענות, כשהפגם הנובע מהאיחור ניתן לריפוי, ולמעשה התרפא כבר. ומכל מקום, ממילא מי שיישא בנזקי האיחור הינו אותו בעל דין (התובעים), שנקטו בהליך וחפצים בסעד הנתבע.

4.עוד על שולחני – בקשה להפקדת ערובה להוצאות בהתאם לתקנה 519. ברם, על יסוד משקלו המצטבר של האמור להלן, לא יאושר המבוקש. ראשית אציין, שצו כמבוקש מחייב נסיבות חריגות, לפחות במידה ידועה, ולא כלאחר יד ראוי להורות על הפקדת ערובה כאמור [רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פורסם במאגרים, 11.2.2009; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהד' 11, 2013), 736]. שנית, אם בכלל, יש לבקש זאת, בהזדמנות הראשונה, דבר שלא נעשה; ושלישית, מהותית אין לכך מקום: לכאורה, מתבססת התביעה על זכויות רשומות ( - נסח אף צורף), יש בכך, לפחות ראשית ראיה לנטען, ומעבר לכך, לכאורה בפני בית המשפט תובעים שיש להם נכסים רשומים, ומכאן שהסיכון שלא יהא בידי הנתבעים לאכוף פסיקה שתזכה אותם בהוצאות, אם תידחה התביעה נגדם, אינו רב: לתובעים זכויות שניתן לבקש את עיקולם על נקלה.

5.קדם המשפט נדחה ליום 30.12.2014 בשעה 12:00.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשע"ה, 19 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: