ג' נ' אנגל ואח'

לפני תביעה כספית בגין לשון הרע ותקיפה.

1. התובע, מהנדס אזרחי, החל לעבוד בחברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (להלן: "חנ"י") ביום 1/9/13 בתפקיד מהנדס ביצוע במנהלת פיתוח הנמלים החדשים (להלן: "המנהלת") ובהמשך צוות לליווי פרטני של הקמת נמל המפרץ בחיפה כחלק מעבודת המנהלת. במסגרת תפקידו עסק התובע, בין היתר, בקבלת דיווחים מהנתבעת 2 חברה העוסקת בניהול ופיקוח על פרויקטים, אשר מונתה על ידי חנ"י לנהל ולפקח על פרויקט "נמל המפרץ" בחיפה ופרויקט "נמל הדרום" באשדוד. הנתבע 1 הוא אחד מבעליה ומנהליה של הנתבעת 2.

2. ביום 1/7/15 זומנה על ידי המנהלת ישיבת עבודה שבועית במשרדי הנתבעת 2 בחיפה, בעניין סטטוס הביצוע של הקבלן הימי. לטענת התובע, המדובר בישיבה שוטפת אליה מוזמנים דרך קבע מנהליו ונציגיו הבכירים של הקבלן הימי, נציגי המנהלת, בעלי תפקיד בחנ"י ומנהלי הפרויקט מהנתבעת 2 ובמסגרתה נדונים לרוב נושאים שוטפים שונים הקשורים בפרויקט. לטענת התובע הוא הקדים לישיבה, סב אל השולחן ועיין בניירותיו בעוד שיתר המזומנים מתקבצים. אז הבחין התובע כי גם הנתבע 1, אשר כלל לא היה אמור לקחת חלק בישיבה, הגיע למקום והחל משוחח עם מי מהמשתתפים. לטענת התובע, לאחר כמספר דקות, עוד בטרם החלה הישיבה וללא שנוצר כל קשר מילולי או אחר בינו לבין הנתבע 1, התפרץ הנתבע 1 לעברו והחל לאיים ולעלוב בו בצעקות רמות ובהמשך קם הנתבע 1 ממקומו, ניגש בצעדים נמרצים אל התובע הכה אותו בצווארו, ירק על פניו, קילל אותו ואיים עליו (להלן: "האירוע"). כל זאת עשה הנתבע 1 לפני פורום כמעט מלא של המוזמנים לישיבה. בשלב זה, לטענת התובע, זינקו לעבר הנתבע 1 כמה מהנוכחים בישיבה, אחזו בו והוציאו אותו בכוח מהחדר, תוך שזה ממשיך בקריאותיו כנגד התובע. לטענת התובע בכל מהלך האירוע הוא נותר ישוב במקומו וללא כל תגובה מצדו. בעקבות האירוע פוזרה הישיבה ולא התקיימה.

3. לטענת התובע, לאורך תקופת עבודתו בחנ"י לא היה כל קשר בינו לבין הנתבע 1 שאינו נושא בכל תפקיד בקשר עם פרויקט נמל המפרץ והיכרותם עד לאירוע הסתכמה במספר ישיבות בודדות אשר במהלכן מעולם לא נוצר עימות בינו לבין הנתבע 1. מיד לאחר האירוע, הגיש התובע תלונה במשטרה. ביום 24/8/15 הודיעה המשטרה כי אינה מוצאת לנכון להמשיך בחקירה. ערר שהגיש התובע על החלטה זו התקבל וביום 19/10/15 הודיעה המשטרה על חידוש החקירה.

4. לטענת התובע, ממועד האירוע, ועל אף הבטחות הממונים עליו לערוך בירור מקיף עם הנתבע 1 ולהבהיר לו את מעמדה של הנתבעת 2 בפרויקט, בפועל החל כרסום מתמשך ומשמעותי במעמדו המקצועי באופן כזה שלא ננקטו צעדים ממשיים בעניין תלונותיו ויתרה מכך כל הסובבים אותו היו מעוניינים להרחיק דווקא אותו ממוקד העשייה. לטענתו, מאז האירוע הוא לא זומן לישיבות המנהלת שעניינן נמל המפרץ, התבקש להימנע מלתת חוות דעת מקצועיות כפי שנדרש לעשות לצורך ביצוע תפקידו עד לאותו רגע, החל להיות מואשם על ידי הממונות עליו ב"גישה שלילית" ושותפו לחדר עבר במפתיע לחדר אחר.

5. ביום 27/7/15 פנה התובע אל הנתבע 1 במכתב, במסגרתו בין היתר, דרש פיצוי והתנצלות מהנתבע 1. לטענתו, מתגובת ב"כ הנתבע 1 למכתב עלה כי הרקע לתקיפה מקורו בישיבת עבודה שהתקיימה יום עובר לאירוע, אשר הנתבע 1 לא זומן אליה ולא נכח בה, ובמסגרתה הצביע התובע על ליקויים משמעותיים בתפקודה של הנתבעת 2 בפרויקט. לפיכך טוען התובע כי נוכחות הנתבע 1 בפגישה מיום 1/7/15 לא הייתה מקרית וכמוה גם התקיפה. לטענת התובע, הנתבע 1 גמר אומר באופן מחושב ומתוכנן "לסגור חשבון" עם התובע שהעז למתוח ביקורת על תפקודה של הנתבעת 2 בפרויקט, זאת במטרה לרמוס לבזות ולהשפיל את התובע ועל מנת ליצור הרתעה כלפי מי שיעז לבקר את עבודתה של הנתבעת 2. לטענת התובע, הנתבע 1 לא התנצל על האירוע ואף הגדיל לעשות כאשר שיגר אל התובע מכתב התראה, במסגרתו נדרש התובע לשלם לנתבע סכומים ניכרים כפיצוי. לטענתו, איומים אלו לא ריפו את ידו והוא עמד על מיצוי הדין עם הנתבע 1 אולם ללא הועיל, שכן נעשה ניסיון מצד הממונים עליו לגמד את האירוע ולפטור את הנתבע 1 בלא כלום.

6. ביום 24/5/16 פוטר התובע מעבודתו בחנ"י, כאשר לטענתו פיטוריו קשורים באופן ישיר לאירוע נשוא התביעה.

7. לטענת התובע, דבריו הבוטים של הנתבע 1 עולים כדי לשון כרע כהגדרתה בחוק. לטענתו, הנתבע 1 השפיל אותו בעיני הבריות ועשה אותו מטרה ללעג ולקלס. לטענתו, הנתבע 1 השפיל אותו כאשר ירק על פניו לעיני כל הנוכחים וכאשר הכה אותו. לטענתו, הנתבע 1 ביזה אותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות שיחס לתובע. לטענתו, לא זו הייתה זו מעידה חד פעמית מצד הנתבע 1 וגם לא אבדן עשתונות רגעי כי אם החלטה סדורה ומתוכננת לפגוע בתובע ולהשפילו. לטענת התובע הנתבע 1 פגע במשרתו ובמשלח ידו.

8. לטענת התובע, מעשי הנתבע 1 מהווים "תקיפה" כמשמעותה בס' 23 לפקודת הנזיקין. לפיכך עותר התובע במסגרת התביעה שלפני, לפיצוי כלהלן: סך של 144,000 ₪ - פיצוי ללא הוכחת נזק לפי ס' 7א(ג) לחוק לשון הרע, סך של 850,000 ₪ בגין אבדן הכנסות עתידיות עקב הפגיעה במעמדו המקצועי של התובע, סך של 200,000 ₪ בגין פגיעה במוניטין, סך של 150,000 ₪ בגין עגמת נפש וכאב וסבל. סה"כ- 1,344,000 ₪. לצרכי אגרה העמיד התובע תביעתו על סך 500,000 ₪ בלבד.