ניר ואח' נ' שעשע ואח'

לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין שניתן על-ידי ביום 12.7.2023 לחיוב המבקשים בתשלום פיצוי בסך 2,600,000 ₪ וכן הוצאות ושכר טרחה בסך 20,000 ₪ למשיבים.

דברי רקע בתמצית

עניינה של התביעה בתמצית בטענת 50 בעלי דירות שהתקשרו עם חברה יזמית בעסקת פינוי בינוי בהרצליה, כי המבקשים, הנמנים על קומץ מכלל בעלי הדירות במתחמי הפרויקט לפי חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), התשס"ו–2006, מסרבים סירוב בלתי סביר לביצוע עסקת פינוי ובינוי, מעכבים את ביצוע פרויקט ההתחדשות העירונית, וגורמים בכך נזק הנאמד על-ידי התובעים ב- 33 מיליון ₪ שהועמד לצרכי אגרה בסך 2,600,000 ₪.

תביעת המשיבים התקבלה משמצאתי כי סירוב המבקשים וארבעה אחרים להתקשר בעסקה אינו סביר בנסיבות העניין, כמפורט בפסק הדין. בפסק הדין ניתנה למבקשים "הזדמנות אחרונה" לפנים משורת הדין להסכים להתקשר בעסקת הפינוי בינוי בהתאם לתמורות המוצעות שהוצגו בהליך ולחתום על ההסכם עד יום 13.8.23 וככל שכך ייעשה, לא ייכנס החיוב בתשלום פיצוי לתובעים כקבוע בפסק הדין לתוקף. מתגובת המשיבים בבקשה שלפני עולה כי הנתבעים הנוספים בתובענות שהוכרעו בפסק דיני ניצלו את ההזדמנות והתקשרו בעסקה לפינוי בינוי.

בהחלטתי מיום 13.8.23 עוכב ביצוע החיוב הכספי עד החלטה אחרת.

טענות הצדדים בבקשה לעיכוב ביצוע 

המבקשים טוענים כי פסק הדין שגוי ובכוונתם להגיש ערעור שהמועד האחרון להגשתו הוא 5.11.23, בשים לב לפגרת בתי המשפט. משטרם הוגש הערעור, מבוקש עיכוב ביצוע פסק הדין בבית משפט זה.

מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת המבקשים. אמנם כאשר מדובר בפסק דין המטיל חיוב כספי ההנחה היא כי התשלום הכספי לזוכה אינו יוצר כשעצמו מצב בלתי הפיך אם יתקבל הערעור, אך הנחה זו ניתנת לסתירה כקבוע בהלכה. במקרים לא מעטים, ובפרט בפסקי דין אשר הטילו חיוב כספי משמעותי בתביעות "דייר סרבן", נוטים בתי המשפט להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין גם כאשר מדובר בפסק דין כספי. בעניין זה מסתמכים המבקשים על ע"א 3511/13 שוורצברג נ' מרין (3.6.2013) (להלן: "עניין שוורצברג"), שם נפסק כי כאשר מוכח שכתוצאה מהחיוב בפסק הדין יידרשו הליכי הוצאה לפועל בהם תמומש דירת מגורים, ינקוט בית המשפט בגישה מרוככת יותר. ביחס לפסק דין שעניינו מימוש זכויות במקרקעין המשמשים למגורי בעל הדין, נוטה מאזן הנוחוֹת במובהק לטובת מבקש עיכוב הביצוע וזאת לנוכח ייחודיותה של דירת המגורים בהשוואה לנכסים אחרים והתפיסה כי הנזק שייגרם לאדם כתוצאה מפינויו מדירת מגוריו חורג מנזק כספי גרידא. בית המשפט בעניין שוורצברג הורה על עיכוב ביצוע פסק הדין אף שקבע כי סיכויי הערעור נמוכים.

הדירה נשוא ההליך היא דירת מגורי המבקשים וילדיהם והיא אינה דירה להשקעה. הפיצוי שנפסק בפסק הדין עולה בהרבה על הפיצוי שנפסק בעניין שוורצברג. מימוש חיוב בתשלום 2.6 מיליון ₪ עלול להביא לקריסתם הכלכלית של המבקשים ולמכירת דירת מגוריהם.

הסעד שנפסק בפסק הדין נפסק לטובת עשרות תובעים. במצב זה ואף מבלי להתייחס למצב הכלכלי של התובעים, נטען כי יהיה קשה למבקשים עד בלתי אפשרי להשיב לעצמם את כספם אם הערעור יתקבל בסופו של יום.

מנגד הנזק שייגרם למשיבים אם יעוכב ביצוע החיוב הכספי כמעט ואינו קיים, שכן החיוב הכספי שהוטל על המבקשים הוא בגין הנזק שנגרם למשיבים כתוצאה מאי הוצאת הפרויקט לפועל. לא מדובר בפיצוי בגין עיכוב בביצוע הפרויקט, שכן במועד מתן פסק הדין ובוודאי במועד הגשת התביעה, עיכוב כזה כלל לא נגרם. ההליכים התכנוניים טרם הסתיימו, היתר בניה סופי טרם ניתן ולא הוכח כל קשר בין היעדר היתר הבניה לסירוב המבקשים. בעת הזו התכנית למתחם 2 טרם אושרה על-ידי ועדות התכנון; הדיון בה קבוע לחודש ספטמבר 2023 בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, ולא ידוע האם היא תאושר ומתי. לכן לא יגרם כל נזק למשיבים.