חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 4897-09-15 אי. אם. אס. אן יזמות ופתרונות 2013 בע"מ ואח' נ' עסור ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
4897-09-15
5.9.2016
בפני השופט:
1. גד ארנברג
2. סגן הנשיא
- נגד -
מבקש:
מגשר מהו"ת
 משיבים:
1. אי. אם. אס. אן יזמות ופתרונות 2013 בע"מ
2. אלעזר מדזינסקי
3. שמואל נויפלד
4. יוסף שדה
5. בני ימין עסור
6. Cavendish holdings internation LTD
7. מדינת ישראל
8. טרמוביט בקר אלחוטי בע"מ
החלטה
 

 

  1. תיק זה הופנה להליך מהו"ת, ובעקבות פגישת המהו"ת המשיכו הצדדים להליך גישור.

  2. ביום 1.6.16 הגיש ב"כ התובעים בקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם שנחתם במסגרת הליך הגישור.

  3. ביום 6.6.16 ניתנה החלטתי ולפיה, עפ"י תקנה 9(ב) לתקנות בתי המשפט (גישור)תשנ"ג-1993, את הסכם הגישור יש להגיש באמצעות המגשר. בהמשך לכך, הוריתי למגשר לדווח לבית המשפט על אודות הליך הגישור ותוצאותיו.

  4. המגשר דיווח ביום 23.6.16 כי לאחר שנחתם, ביקש אחד הצדדים שלא להגיש את ההסכם לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין. המגשר ביקש ארכה למיצוי ההליך. ביום 15.8.16 דיווח המגשר שהליך הגישור לא הסתיים בהסדר, וביום 17.8.16 הוא דיווח שלא קיבל אישור מכל הצדדים להגיש את ההסכם לבית המשפט ולפיכך, התיק מוחזר להמשך ההליכים.

  5. ב"כ התובעים טוען, כי משנחתם הסכם הגישור שבמסגרתו בקשו שני הצדדים לתת לו תוקף של פסק דין, ולאחר שהמגשר חתם על ההסכם חתימת קיום, היה על המגשר להגיש את ההסכם בהקדם האפשרי לבית המשפט למתן תוקף (כאמור בתקנה 9(ב) לתקנות הגישור), ולא היה זה בסמכותו להפעיל שיקול דעת האם להגישו לבית המשפט, אם לאו.

  6. מה דינו של הסכם גישור שנחתם ע"י כל הצדדים, ואף חתימת קיום של המגשר מצויה בו, שבמסגרתו בקשו הצדדים לתת לו תוקף של פסק דין? האם בכך בא לסיומו הליך הגישור והמגשר חייב להגיש את ההסכם לבית המשפט למתן תוקף, או שמא, כאשר צד אחד נמלך בו לאחר החתימה, וההסכם עדיין לא הוגש לבית המשפט ולא ניתן לו תוקף של פסק דין, יש מקום להימנע מלתת לו תוקף של פסק דין?

  7. בעניין זה הבעתי דעתי בהרחבה במסגרת ת.א. 11037-12-14 (בהחלטתי מיום 10.11.15). כאמור שם, גישור, במהותו, הינו הליך של ניהול משא ומתן חופשי, באמצעות מגשר, שמטרתו להגיע להסדר המוסכם על הצדדים לסכסוך. השאיפה בהליך זה הינה להביא לפתרון הסכסוך בדרך של "הכרעה הסכמית", אשר לה יתרונות רבים על פני "ההכרעה השיפוטית". בין היתר, סיום הסכסוך בדרך מוסכמת יוצר תהליך של השלמה אצל הצדדים, שבסופו אין הם טוענים עוד טענות האחד כלפי השני.

  8. על מנת להשיג מטרה זו, יסוד ההסכמה נדרש בכל שלב ושלב של הליך הגישור. הוא יסוד מהותי ועיקרי בהליך, והוא שזור כחוט השני בכל הוראות החוק הנוגעות להליך הגישור.

    כך, למשל, בסע' 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב, תשמ"ד-1984], מוגדרים "גישור" ו"מגשר" כדלהלן (ההדגשות שלי; ג.א.):

    "גישור – הליך שבו נועד המגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה...

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

כתבות קשורות

חזרה לתוצאות חיפוש >>