ת"א 48691-10-12 מדרש פורת יוסף נ' לוי ואח'

ביום 26.02.13 נתן בית המשפט פסק דין בהיעדר הגנה.

ביום 11.04.13 הגישו הנתבעים בקשה לביטול פסק הדין, מהטעמים הבאים:

עסקינן בתביעה לסילוק יד. התובעת הינה בעלים של דירה מס' 8 אשר ממוקמת קומה מתחת לדירתם של הנתבעים, דירה מס' 10. הבניין בנוי מדורג ועל כן מתחת לדירתם של הנתבעים קיים חלל ריק (להלן: "החלל"). הנתבעים מעלים כי לפי ס' 11 לחוק המקרקעין, הבעלות הינה בכל העומק שמתחת למקרקעין ועל כן יש להם זכות בחלל כאמור, ומאחר שהתובעת לא הצביעה על כל זכות שיש לה בחלל, אין היא יכולה להגיש תביעה זו, כל שכן, התובעת אינה הגורם המוסמך להחליט בדבר זכותם של הנתבעים לחפור בשטח החלל, שכן עניין זה תלוי ועומד בין המבקשים לעריית ירושלים. כמו גם, עבודות החפירה נעשו בליווי של יועץ להנדסת מבנים, אשר אישר כי עבודת החפירה אינה גורמת נזק ואינה מהווה סיכון. לעניין טענת התובעת לפלישת הנתבעים למחסן, מעלים הנתבעים כי מדובר בטענת סרק וכי לא פלשו ולא חפרו כלל במחסן. בנוסף טוענים כי אינם השתלטו על החצר המשותפת כי אם מנקים ומטפלים בה על מנת שתהה מטופחת ונקייה ואילו התובעת מוזמנת לעשות שימוש בחצר המשותפת ככל שרוצה, אך יחד עם זאת לשמור על חוק הגנת הפרטיות שכן חלונות הנתבעים מופנים לחצר כאמור. עד כאן סיכויי ההגנה.

בעניין מחדלם באי-הגשת כתב הגנה מעלים הנתבעים כי ביום 29.10.12 התקיים דיון בין הצדדים בעניין סעד זמני בלבד, ומאחר שקיים עניין תלוי ועומד בין הנתבעים לעריית ירושלים הקשור לתביעה דנן, הסכימה התובעת לעצור את ההליכים עד לסיום העניין עם העירייה, וחרף הסכמתה זו, פעלה בחוסר תום לב והגישה בקשה למתן פסיקתא. הנתבעים סמכו על הסכמת התובעת ונמנעו מלהגיש כתב הגנה בתיק. יוטעם כי תוכן התגובה לבקשת התובעת לסעד זמני זהה לתוכנו של כתב ההגנה ואלמלא הטעייתם על ידי התובעת היו מגישים הנתבעים את כתב ההגנה בזמן.

בתגובתה מעלה התובעת כי בדיון לסעד זמני שהתקיים ביום 29.10.12 נקבע כי הסעד הזמני יינתן עד למתן היתר, והוסכם כי אין בצו המניעה כדי למנוע מהצדדים לפעול על פי דין ובכל ההליכים שרשאים לפעול. התובעת מכחישה את עניין הסכמתה לעצור את ההליכים בתיק. כמו כן, מעלה התובעת כי המשיבים לא הצביעו על כל טענת הגנה וכן מודים כי פערו חור בתחום החלל ללא היתר. הנתבעים מבצעים עבודות בשטחים שלא שלהם בניגוד להסכם המכר האוסר על ביצוע שינויים בבניין. מה גם שהתובעת עומדת על טענתה כי הנתבעים פערו חור במחסן.

הנתבעים בתשובתם לתגובת התובעת חוזרים ומחזקים את טענותיהם בבקשה המקורית לביטול פסק הדין.

יוזכר כי מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך ולהגיע לחקר האמת. כמו כן, אין לכחד כי במתן פסק דין בהיעדר עלולות להיות השלכות משמעותיות על בעל הדין אשר פסק הדין ניתן כנגדו, זאת בלא שהתובענה בה ניתן פסק הדין התבררה במלואה ומבלי שלבעל הדין ניתנה הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימו בסנקציה זו, יישמר למקרים בהם לא עלה בידו של הנתבע להצביע על סיכויי הגנה כלשהם. לא כך המקרה דנן.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והואיל וטענות הצדדים מצריכות ליבון, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ביום 26.02.13, תוך חיוב הנתבעים בתשלום הוצאות בסך 1500 ₪ אשר ישולמו ללא כל קשר לתוצאות ההליך.

הנתבעים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום.