אסף סנטר ניהול בע"מ נ' מועצה מקומית באר יעקב

תביעה על סך של 654,754 ₪ שעילתה פיצוי בגין הסכומים ששילמה התובעת לצדדי ג' בגין פינוי אשפה.

לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית, הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על בסיס כתבי הטענות, התצהירים שהוגשו ונספחיהם, והסיכומים בלבד – ללא צורך בחקירות נגדיות.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. התובעת הינה הבעלים של מרכז מסחרי ובו פועלים 23 בתי עסק, השוכרים ממנה את החנויות, המצוי בשטח השיפוט של הנתבעת, בצמוד לבית החולים "אסף הרופא" (להלן: "המרכז המסחרי"). המרכז המסחרי החל פעילותו בשנת 2007.

2. הנתבעת, מועצה מקומית, עיגנה את נושא פינוי האשפה בתחום שיפוטה בחוק העזר למועצה המקומית באר יעקב (אגרת פינוי אשפה, פסולת וזבל) התשנ"ז – 1996 – להלן: "חוק העזר").

   בהתאם לסעיף 7 לחוק העזר, רשאית הנתבעת לחייב בעל מפעל או מחזיק באגרת פינוי פסולת בשיעור שנקבע בתוספת לחוק העזר (להלן: "אגרת פינוי פסולת").

3. מאז החל המרכז המסחרי בפעילותו, סירבה הנתבעת לפנות את האשפה שלו, בטענה כי חובת פינויו חלה על התובעת, מאחר והמדובר באשפה חריגה. את סמכותה לעשות כן עיגנה הנתבעת בסעיף 3 לחוק העזר אשר קובע כך:

   "המפקח רשאי להסדיר פינוי אשפה או פסולת או זבל מנכס באמצעות כלי אשפה או כלי קיבול, וכן רשאי הוא לקבוע את אופן פינוי האשפה, הפסולת, הזבל, מועדי הפינוי וכל הוראה אחרת הדרושה לכך"

   לפיכך, כבר מתחילת פעילותו של המרכז המסחרי פינתה התובעת את האשפה בעצמה באמצעות קבלנים פרטיים, ובמקביל נמנעה מלחייב הנתבעת מלחייב את התובעת באגרת פינוי פסולת.

4. ביום 5.6.2014 הודיעה התובעת לנתבעת, כי מעתה והלאה עליה מוטלת החובה לפנות את האשפה וכן דרשה לשפותה בגין הוצאות פינוי האשפה ששילמה בעבר.

   הנתבעת דחתה את דרישת התובעת הואיל ולטענתה כמות האשפה אותה היא מייצרת הינה חריגה בהיקפה ועל כן אין היא מחוייבת בפינויה, וכי מכח הוראות חוק העזר על התובעת לעשות כן בעצמה.

5. נוכח עמדה זו, הגישה התובעת עתירה מנהלית כנגד הנתבעת אשר בגידריה עתרה למתן צו המורה לנתבעת לפנות את האשפה של המרכז המסחרי (עת"מ (מרכז-לוד) 31264-10-14, להלן: "העתירה המנהלית").