ת"א 46907-11-15 גורודניצקי נ' גניס ואח'

לפני בקשת הנתבעים ("המבקשים") לסילוק התובענה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית. לטענתם, כתב התביעה כולל בין היתר תביעה לתשלום שכר (המוכחשת) ומאחר והמדובר בתביעה הנובעת מיחסי עבודה בין הצדדים, בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בה. לפיכך מבוקש למחוק או לדחות על הסף את חלקה של התובענה הנוגע ליחסי העבודה בין הצדדים ולחלופין להורות על פיצול התובענה באופן כזה שהחלק המתייחס ליחסי העבודה בין הצדדים יועבר אל בית הדין האזורי לעבודה בחיפה.

התובע ("המשיב") בתגובתו טוען כי אין המדובר ברכיב של תביעה לתשלום שכר עבודה כי אם בסעד נוסף שבית המשפט מתבקש במסגרתו לחייב את המבקשים לפי חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א- 1981. לטענת המשיב לבית משפט זה הסמכות העניינית לדון בתביעה. המשיב מציין כי לכתב התביעה צורף השיק שחזר וככל שהיה בידו השיק המקורי הוא היה פונה ישירות להוצאה לפועל לשם גבייתו.

המבקשים בתשובתם מדגישים כי על אף טענותיו של המשיב בעניין זה, המשיב בתביעתו עותר במפורש לחיוב המבקשים בתשלום שכר עבודה.

דיון:

סמכויות בית הדין לעבודה מפורטות בסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט 1969 הקובע באילו מקרים יש לבית הדין לעבודה סמכות שיפוט ייחודית. סעיף 24(א)(1) קובע כי המדובר בתביעות אשר בין עובד למעביד ומסייג "למעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין (נוסח חדש)".

נפסק כי הסמכות העניינית הייחודית של בית הדין לעבודה, נקבעת על פי מהות העילה, תוך בחינת הרכיב הדומיננטי אשר במחלוקת, זאת בהתחשב בצדדים לסכסוך ובחינת הסעד המתבקש במסגרת העילה.

ע"א 2618/03 פי. או. אס. (רסטורנט סוליושנס) בע"מ נ. ליפקונסקי פ"ד נט(3) 497

בר"ע (חיפה) 1663/07 קינן נ. פוקס ויזל בע"מ (ניתן ביום 2/5/07).

יש לבחון אפוא את העילות הנקובות בכתב התביעה ומאיזה מבין תחומי המשפט הן שאובות.

עיון בכתב התביעה המתוקן מעלה כי בפרק "מהות התביעה" הוגדרה התביעה כ- "חוזית, נזיקית בגין מרמה ועילות נוספות". בפרק "עילות התביעה" נטען כי המבקשים הפרו הפרה יסודית של ההסכם בין הצדדים לפי חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג- 1973 וחוק החוזים תרופות (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א- 1970. נטען לקיומה של עוולת התרמית לפי ס' 56 לפקודת הנזיקין, הפרת חוק עשית עושר ולא במשפט, התשל"ט- 1979 והפרת חובה חקוקה לפי ס' 63 לפקודת הנזיקין. בפרק "הנזק לתובע" טען המשיב כי המבקשים רימו אותו והתעשרו על חשבונו שלא כדין, כי הוא זכאי להיפרע מהם מכח דיני הנזיקין או דיני החוזים או דיני עשיית עושר ולא במשפט. בפרק "הסעדים המבוקשים" טען המשיב כי על המבקשים להשיב לו סך של 70,000 ₪ אותם העביר למבקשים לצורך כניסתו כשותף לעסק נשוא התביעה וסך של 6,983 ₪ בגין שכר עבודתו בעבור חודש עבודה. כן עתר המשיב לחיוב המבקשים בתשלום פיצויים עונשיים, פיצויים מוגברים, פיצויים לדוגמא, עשיית עושר שלא במשפט ועגמת נפש.