נווה ירושלים סמינר לבנות נ' עיריית ירושלים

1.כללי

פסק דין בתביעה להשבת ארנונה שנגבתה, לטענת התובעת, שלא כדין, וזאת על רקע נסיבות ומטעמים שיפורטו.

באשר אין הפטור מלא, הועמדה התביעה על הסך של 11,731,361 ₪, הוא הסכום הנומינאלי שנטען שמחויבת הנתבעת בהשבתו.

2.פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין), 1938

העיקרי, אם כי לא היחיד, מבין דברי החקיקה הרלוונטיים לעניינה של תביעה זו הינו הפקודה הנ"ל [להלן - "הפקודה"], שעיקר עניינה, מתן פטור מחובת ארנונה או חלקה בנסיבות מסוימות, ובמסגרת זאת נתונה החשיבות לחלקים מסעיפים 4, 5 ו – 14 לפקודה

א.סעיף 4 לפקודה

(א) ארנונה כללית לא תוטל על כל בניין או קרקע תפושה אשר: -

(I)...

(II) הבעלות והחזקה עליהם הן בידי כל עדה דתית או מוסד דתי, בתנאי שהבניין או הקרקע התפושה משמעים לאותה עדה דתית או לאותו מוסד דתי: 

(א – ג) ...

(ד) כגן ילדים, בית ספר, בית יתומים, סמינר, או בית ספר מקצועי או ... [ההדגשה שלי , א.ר.]