ק' ואח' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

1. ביום 2.12.12 בשעת ערב נהג התובע 1 (להלן התובע) ברכב שמספרו 9522635 בכביש באשדוד. ברכב ישב גם התובע 2. בשעה 18:30 התנגש הרכב בו נסעו השניים בעצמה ברכב אחר.

הנתבעת היא המבטחת של הרכב.

2. התובע, יליד שנת 1951, הובהל לבית החולים "ברזילי", שם אובחן כסובל מחבלות בראשו, בצוואר, בגב ובבית החזה. בצילום רנטגן הודגמו ממצאים המתאימים לשבר בחוליה C4. בדיקת CT ראש הדגימה דימום במוח.

התובע אושפז בבית החולים למשך 3 ימים, ושוחרר להמשך טיפול ומעקב בקופת חולים. בהמשך אובחנו אצל התובע כאבי ראש עם תופעות נוירולוגיות פוסט טראומטיות.

3. תאונת הדרכים הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי קבעה כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור של 19% החל מיום 1.1.14, וזאת לאחר הפעלת תקנה 15 ב – 1/3.

שיעור הנכות הרפואית שנקבעה לתובע בעקבות התאונה עמד על 15% בגין הגבלת תנועה בינונית בתנועות עמוד השדרה המתני (ולאחר הפחתה של 5% בגין מצב קודם).

הוועדה קבעה עוד כי אין קשר בין תלונותיו של התובע בתחום הא.א.ג. לבין התאונה.

כן קבעה הוועדה הרפואית כי התובע סבל מנכות זמנית בשיעור של 30% החל מיום 1.3.13 עד ליום 31.10.13, ובשיעור של 20% מיום 1.11.13 עד ליום 31.12.13.

4. עובר לתאונה עבד התובע, טכנאי לעיבוד מתכות במקצועו, כפועל ייצור במפעל מתכת ומסגר רתך. בעבודה זו עבד התובע עוד בארץ הולדתו, רוסיה, מאז גיל 26, ובארץ עבד בעבודה זו במשך כחמש עשרה שנים. עובר לתאונה עבד התובע בחברת שטל הנדסה, וסמוך לאחריה, בחודש מרץ 2013, פוטר התובע מעבודתו.