עידן ואח' נ' התחדשות אורבנית - מתחם הזמיר בע"מ

לפני תביעה לפיצויים בטענה לגביית הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה ואיחור במסירת דירות.

בתחילת 2016 נכרתו בין הצדדים הסכמים, שלפיהם רכשו התובעים 2 דירות בפרויקט שבצעה הנתבעת. ההסכמים נכרתו עוד בטרם הסדירה הנתבעת את מימון הפרויקט ובטרם ניתן לו היתר בנייה. בהסכמים נקבע שהסדרת המימון והיתר הבנייה יהיו "תנאי מתלה", שאם לא יתקיים בתוך 6 חדשים יבוטלו ההסכמים. המועד שהוקצב חלף ורק כשנה וחצי לאחר חתימת ההסכמים, הודיעה הנתבעת על התקדמות הפרויקט.

הצדדים המשיכו לקיים את הסכמי המכר ובמהלך דצמבר 2018 הודיעה הנתבעת על השלמת הבנייה ודרשה את תשלום יתרת התמורה שנקבעה, בתוספת הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה מיום חתימת ההסכמים. בהמשך להודעה זו נמסרו הדירות לתובעים במהלך ינואר 2019.

לטענת התובעים, נוכח העיכוב הנמשך בקיום התנאי המתלה אין לנתבעת זכות לדרוש שלתמורה יתווספו הפרשי ההצמדה שנקבעו בהסכמים, וכיוון שחויבו בתשלום כתנאי למסירת הדירות, על הנתבעת להשיב את הסכום שגבתה מהם שלא כדין.

עוד טוענים התובעים כי הנתבעת איחרה במסירת הדירות הרבה מעבר לתקופה שהוקצבה בהסכמים, ועליה לשלם על כך פיצוי בהתאם לדיני המכר.

הנתבעת כופרת בטענות אלו. לטענת הנתבעת, התמורה שנגבתה מהתובעים חושבה בדיוק לפי הוראות ההסכמים, אין יסוד לטענה שבוטלה ההוראה בדבר הצמדת התמורה ואין יסוד לטענה הכופרת בזכותה להפרשי ההצמדה. עוד טוענת הנתבעת כי בחינת האירועים שמיום חתימת ההסכמים מלמדת שאין כלל איחור במסירת הדירות, וככל שיש כזה הרי שהוא נגרם כתוצאה מנסיבות שאינן מחייבות אותה בכל פיצוי.

אף שלתובעים טענות נוספות ביחס לקיום ההסכמים, שאלת זכות הנתבעת להפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה ושאלת האחריות לעיכוב במסירת הדירות, עומדות במוקד המחלוקות העומדות להכרעה.

העובדות

1. הנתבעת הינה חברה פרטית, אשר עוסקת בייזום וביצוע פרויקטים של התחדשות עירונית לפי תמ"א 38.

   במסגרת פעילותה, יזמה הנתבעת ובצעה פרויקט שיפוץ ותוספת בנייה ("הפרויקט") בבניין ברחוב הזמיר 10, קריית אונו ("הבניין").

2. התובעים 1 ו-2, רן ואולגה עידן, הינם בני זוג. כך גם התובעים 3 ו-4, אלון וטובית כחלון.

   במהלך דצמבר 2015, או בסמוך לכך, נוצר קשר בין התובעים לבין הנתבעת ונוהל משא ומתן לקראת אפשרות עסקת רכישת דירות בבניין.

3. המשא ומתן צלח וביום 15.2.16 נחתמו שני חוזי מכר בין הצדדים (להלן: "ההסכמים").

   בהסכם האחד, רכשו התובעים 1 ו-2 מהנתבעת את דירה 23 בקומה 7 של הבניין ("דירת עידן").

   בהסכם השני, רכשו התובעים 3 ו-4 מהנתבעת את דירה 22 בקומה 7 של הבניין ("דירת כחלון").

   התמורה אשר התחייב כל זוג לשלם לנתבעת בגין רכישת דירתו נקבעה בהסכמים על הסך של 3,015,000 ₪, ועוד נקבע שהתמורה תהיה צמודה למדד תשומות הבנייה של ינואר 2016.