פס"ד בתביעה לאכיפת מכר של 5 נכסים, על בסיס חתימה על מסמך של חצי דף בכתב יד

1. בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובע (שהוא גם הנתבע שכנגד), יורם שבתאי (להלן – התובע או שבתאי) העותר לסעד הצהרתי לפיו מסמך כתוב בכתב ידו, אשר לטענתו נחתם ביום 9.9.2020 (להלן – מסמך 9.9.20), בינו לבין הנתבע מס' 1, וולף שואל (להלן – הנתבע או וולף) מהווה הסכם מכר ופירוק שיתוף תקף ומחייב לפיו נמכרו לתובע הזכויות בחלקם של  הנתבע ואשתו, אירינה שואל (להלן – הנתבעת), בחמישה נכסי מקרקעין, שהוחזקו בין במשותף עם התובע ובין במשותף עם אחיו של התובע, יאיר שבתאי (להלן – יאיר).

הנתבע והנתבעת טוענים כי מסמך 9.9.20 הינו מסמך פיקטיבי וחסר תוקף, והגישו מצידם תביעה שכנגד, במסגרתה עותרים הם לסעד של פירוק השיתוף בחמשת נכסי המקרקעין מושא התביעה והתביעה שכנגד, ולמכירתם לכל המרבה במחיר וחלוקת התמורה בהתאם.

2. בין הצדדים ובני משפחה שלהם, יאיר וכן בתו של הנתבע, ציפורה לנדסמן (להלן – ציפורה), היתה קיימת שותפות עסקית בנכסי מקרקעין שונים שהחלה בשנת 2007. מערכת היחסים העסקית הלכה והתערערה עד כדי אובדן מוחלט של יחסי אמון ושיתוף פעולה ביניהם.
3. התדרדרות מערכת היחסים נעוצה בעיקר במחלוקות עד כדי איבה ותיעוב הדדיים בין התובע לנתבע, שבאו לידי ביטוי באופן מופגן ובוטה במהלך ניהול ההליכים בבית משפט זה, באופן שבכל כתב טענות, בקשה, תגובה או מסמך כלשהו שהוגש לבית המשפט על ידי מי מהצדדים, ננקטה לשון קשה ומשתלחת ונעשה שימוש בכל מילת גנאי אפשרית של כל צד כלפי משנהו.

דרך התנהלות זו הפכה את ניהול ההליכים בתביעה זו ובתביעה שכנגד למשימה מאתגרת במיוחד, בלשון המעטה.

4. ההליכים שבפניי אינם ההליכים המשפטיים הראשונים המתנהלים בין הצדדים. האיבה וחוסר האמון בין התובע לנתבע "פרנסו" ו"מפרנסים" עדיין הליכים משפטיים נוספים, כשנראה כי בכל אחד ממגוון ההליכים שהתנהלו ביניהם, לא בחל אף צד מהצדדים בכל אמצעי ובכל אמירה כדי להתנגח במשנהו. הצדדים אף טרחו לפרוס, בהרחבה יתרה, יש לומר יתרה מדי, את ההליכים המשפטיים הקודמים שהתנהלו ביניהם, אף כי הללו אינם עוסקים בחמשת נכסי המקרקעין מושא התביעה והתביעה שכנגד כאן.
5. ראוי כי אקדים ואציין, כי על פני הדברים, המחלוקות בין הצדדים ביחס לחמשת נכסי המקרקעין מושא הדיון כאן יכולות היו, בקלות רבה, להיפתר, שכן אך ברור הוא, כי אין כל מוצא ותוחלת למערכת היחסים העסקית בין הצדדים מלבד היפרדות ופירוק השיתוף העסקי ביניהם בנכסי המקרקעין הנ"ל, ולמעשה אף ברור כי זה מבוקשם של שני הצדדים.

              בית המשפט אף המליץ והפנה את הצדדים להליך של גישור, אך מלבד קיום ישיבה אחת עם המגשר, ככל הנראה כדי לצאת ידי חובה, לא התנהל הליך גישור ממשי בין הצדדים, והם מיהרו לחזור להתכתשותם בבית המשפט.

6. העדר ההסכמה בין הצדדים נובע מכך שהתובע אוחז בתביעתו וגורס כי מסמך 9.9.20 הינו הסכם משפטי מחייב שהביא, למעשה, להעברת חלקם של הנתבע והנתבעת בחמשת נכסי המקרקעין לידיו, תמורת הסכומים הרשומים במסמך 9.9.20 ובכך לסיום מערכת היחסים העסקית ביניהם, ומטעם זה עמד בתוקף על קבלת התביעה והצהרה כי מסמך 9.9.20 הוא מסמך תקף.

הנתבעים, מנגד, טוענים, כאמור, כי מסמך 9.9.20 חסר תוקף, כי הוא לא נחתם על ידי הנתבע במודע לתוכנו וכי למעשה התובע, במרמה, עשה שימוש בחתימה של הנתבע שניתנה לצורך מסמך אחר שנחתם ביניהם ובין צד שלישי למטרת שיפוץ חלק מהנכסים, על מנת להוציא מידיו את חמשת הנכסים דנן בעבור תמורה שאינה אלא "נזיד עדשים".

7. ניתן היה לסבור, כי שני צדדים, הכמהים כל כך לפירוק השותפות ביניהם, ישכילו לעשות כן, בלא צורך בניהול הליך משפטי ארוך ומורכב, עובדתית וראייתית, כפי שניהלו בבית המשפט, ויגיעו להסכמות על העברת חלקם של הנתבעים לידי התובע, תמורת תשלום שיהא מוסכם על שניהם. אלא שהצדדים לא בחרו בדרך זו.

              לא נותר, אפוא, אלא להכריע במחלוקות הצדדים.

הרקע העובדתי הנדרש:

8. אין מחלוקת בין הצדדים, כי בשנת 2007 החלו התובע והנתבע לרכוש יחדיו נכסי מקרקעין לצורכי השקעה והפקת רווחים מדמי שכירות מהנכסים. במהלך רכישת הנכסים, רכש אחיו של התובע, יאיר, חלק מהנכסים ואף הנתבעת רכשה חלק מהנכסים.

בהתאם לכך, נרכשו נכסים, המצויים בבעלות משותפת כדלקמן (להלן יחד - חמשת הנכסים):

א.           נכס ברחוב נורדאו 8, חיפה (גוש 10862 חלקה 16/1-9) – נרכש בשנת 2012 במחיר כולל של 1,750,000 ₪ ע"י התובע והנתבע (להלן - הנכס הראשון).

ב.           נכס ברחוב אושה 4א, חיפה (גוש 10861 חלקה 185/3) – נרכש בשנת 2010 במחיר כולל של 430,000 ₪ ע"י התובע והנתבעת (להלן - הנכס השני).

ג.            נכס ברחוב אושה 4א, חיפה (גוש 10861 חלקה 185/1) – נרכש בשנת 2014 במחיר כולל של 660,000 ₪ ע"י יאיר והנתבע (להלן - הנכס השלישי).

ד.           נכס ברחוב הנביאים 5, חיפה (גוש 12239 חלקה 12/3) – נרכש בשנת 2011 במחיר כולל של 300,000 ₪ ע"י התובע והנתבעת (להלן - הנכס הרביעי).