ברק נ' מצליח

1.הנתבע נטל מהתובע הלוואות במרוצת השנים, והצדדים חלוקים לגבי ייעודם של התשלומים ששולמו לתובע בקשר להלוואות הנ"ל, כאשר התובע טוען כי התשלומים ששולמו לו על ידי הנתבע נועדו לסילוק הריביות שהצטברו על סכומי ההלוואה, לעומת הנתבע אשר טוען כי התשלומים נועדו לכסות את סכומי קרן ההלוואות והריביות.

2.העובדות הצריכות לענייננו הינן כדלקמן:

הנתבע הינו הבעלים של חב' מצליח שירותי כח אדם וניהול פרויקטים בע"מ (להלן "החברה").

במועד הרלוונטי לתביעה, שררו בין הנתבע לתובע יחסי חברות.

3.בתחילת שנת 2001, פנה הנתבע לתובע בבקשה להעמיד למשרד העבודה והרווחה, עבור החברה, ערבות בנקאית על סך של 149,000 ₪, להבטחת קיום התחייבויותיה של האחרונה כלפי עובדיה על פי חוק (להלן "הערבות הבנקאית"). בשל יחסי החברות ששררו בין הצדדים, הסכים התובע להעמדת הערבות הנ"ל. ביום 21.1.01 חתם הנתבע על כתב התחייבות, לפיו התחייב, בין היתר, לשפות את התובע בגין חילוט הערבות, באופן מידי עם קבלת דרישה על כך (נספח 2 לתצהיר התובע ת/2).

4.לטענת התובע, ביום 24.11.02 ביקש הנתבע מהתובע לחדש את הערבות הנ"ל, וכן להעמיד פיקדון נוסף על סך של 100,000 ₪ כערובה לחברה, תמורת תשלום ריבית חודשית בסך של 4,200 ₪. התובע הסכים להצעה, כאשר תחילה דובר כי הבטוחות הנ"ל יועמדו לטובת הנתבע למשך שנה.

בהמשך לכך, העביר הנתבע לתובע נוסח של הסכם הלוואה שנערך על ידו (על ידי הנתבע), שבו נכתבו הדברים הבאים:

• דב ברק [קרי התובע, כ.ג'] יפקיד 100,000 ₪ בחשבון חדש על שמו בבנק הפועלים.