ת"א 3834-01-09 קרביץ נ' אלון

מבוא

1.סכסוך שכר טרחה שנתגלע בין עורך-דין-לקוח עומד במרכז ההליך דנן. שוב התברר כי אי-הקפדה על עריכת הסכם שכר טרחה מפורט ובכתב הביא את הנצים לפתחו של בית המשפט. הלקוח טוען שסוכם על תשלום שכר טרחה לפי מבחן התוצאה ואילו עורך-הדין טוען שהיה על הלקוח לשלם לו שכר טרחה בשיעור ידוע מראש.

2.במועד הרלוונטי לתובענה היה התובע (להלן: קרביץ) איש עסקים אשר ניהל הליכים משפטיים רבים, שבחלקם הוא עצמו היה צד להליך ובחלקם חברות בשליטתו. לאורך השנים טיפלו בענייניו וייצגו אותו עורכי-דין שונים. בשלב מסוים פנה לנתבע (להלן: עו"ד אלון), אז עורך-דין בתחילת דרכו, לייצגו בענייניו המשפטיים.

3.כפי שיפורט בהמשך ייצג עו"ד אלון את קרביץ בהליך שבו היה הלה נתבע ותובע שכנגד. הערכאה הדיונית פסקה לטובת קרביץ, ובהתאם לפסק-הדין חויב הצד שכנגד לשלם לו סכום בלתי מבוטל. על פסק-דין זה הוגש ערעור. ערכאת הערעור הפכה את הקערה על-פיה ובוטלה זכייתו של קרביץ. ביני לביני שילם הנתבע שם את מלוא הסכום הפסוק על ידי הערכאה הדיונית. עו"ד אלון, שהותיר בידיו סך של 126,661 ₪, נדרש על ידי קרביץ להשיבו. לאחר דחיית דרישתו הגיש קרביץ את התובענה דנן בה תבע 250,000 ₪, שהם הסכום שהותיר עו"ד אלון בידיו משוערך ליום הגשת כתב התביעה.

4.לטענת קרביץ סיכם עם עו"ד אלון על תשלום שכר טרחה מותנה בתוצאה, והיות שפסק הדין של הערכאה הדיונית בוטל בערעור והוא חויב להשיב את הזכייה קמה חובת עו"ד אלון להשיב את מה שקיבל בתור שכר טרחה.

5.עו"ד אלון מצדו טוען כי דין התובענה להידחות מחמת שיהוי. לגוף העניין טוען כי אינו חייב בהשבה שכן לפי המוסכם שכר הטרחה לא הותנה בתוצאות ההליך. לחלופין עומדת לזכותו טענת קיזוז מבוססת כדבעי. הגם שמטבעה טענת שיהוי היא טענה מקדמית תדון לאחר ההכרעה לגוף העניין.

ת"א 4616/96 של בית משפט השלום בחיפה

6.בשנת 1996 הגיש בנק מרכנטיל-דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק) לבית משפט השלום בחיפה תובענה כספית נגד קרביץ על סך 355,992 ₪ בגין חוב בחשבון שניהל בעבורו. קרביץ התגונן בטענה שהחוב נוצר עקב מעשים ומחדלים מצד הבנק, ובד בבד עם הגשת כתב הגנה הגיש נגדו תביעה שכנגד לפיצוי על נזקיו בסך 487,150 ₪.

7.ההליך התנהל לפני השופט סוקול (כתוארו אז) אשר בפסק דין מיום 23.11.01 דחה את תביעת הבנק וקיבל את תביעתו שכנגד של קרביץ במלואה. בהתאם לכך חויב הבנק לשלם סך של 487,150 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 החל מיום 24.11.97 וכלה ביום התשלום המלא בפועל. כן חייבוֹ לשאת בהוצאות משפט בסך 50,000 ₪ ומס ערך מוסף (שערכו אז היה 17%). הליך זה ייקרא להלן: ת"א 4616/96.

8.בעת שהבנק הגיש את תביעתו בת"א 4616/96 היה קרביץ מיוצג על ידי עו"ד אפרים ארנון (להלן: עו"ד ארנון) שהגיש בשמו כתב הגנה ותביעה שכנגד וגם ייצג אותו בחלק הארי של ההליך בבית משפט השלום, לרבות בישיבת הוכחות.