פלוני נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ

התובע יליד 1979 נפגע בתאונה מיום 1.9.2015 עת נטרקה דלת רכבו האחורית על כף ידו. בין הצדדים קיימת מחלוקת בנוגע לסיווג התאונה כתאונת דרכים וכן בעניין הנזק.

מטעם התובע העידו התובע ושני הנוסעים שהיו עמו ברכב בעת התאונה – בן דודו א.ס ואחיינו מ.ס. הנתבעת הסתפקה בחקירת העדים והגשת תיק מוצגים.

התובע פירט בעדותו את נסיבות התרחשות התאונה ומסר כי לקראת התחלת נסיעה ברכב בו נהג, ניסה בן דודו שישב בכיסא האחורי של הרכב לסגור את דלת הרכב ללא הצלחה. מדובר ברכב פיגו' פרטנר עם דלת הזזה, התובע ירד מהרכב כדי לסייע לבן דודו לסגור את הדלת שנתקעה ובעת שניסה לסגור את הדלת היא נטרקה על כף ידו. מצאתי את עדותו של התובע כעדות מהימנה ואני נותנת בה מלוא האמון. עדותו של התובע תואמת את הגרסה שמסר בכתב התביעה (סע' 7) בתצהיר נסיבות התאונה שצורף לה ובתצהיר העדות הראשית (סע' 5-6). היא נתמכה בעדותם של עדי התביעה, הנוסעים הנוספים ברכב שהיו ברכב בעת התרחשותה. גם אם נמצאו אלו אי דיוקים בעדותם של עדי התביעה אין באי דיוקים אלה אליהם הפנתה הנתבעת בסיכומיה (עמ' 5 לסיכומי הנתבעת) כדי לפגוע בליבת העדות של התובע. הגרסה אותה פירט התובע בתביעה קודמת שהגיש, שנמחקה, אינה שונה מהותית מגרסתו שבכתב התביעה הנוכחי, למעט הוספת העובדה שהרכב היה מונע בעת התאונה. בשני כתבי התביעה צוינה הגרסה העיקרית ולפיה התאונה התרחשה לאחר שכל הנוסעים ישבו ברכב לשם התחלת הנסיעה.

באשר לסיווג התאונה, מדובר בתאונת דרכים. תאונת דרכים מוגדרת בחוק כ"מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה"; שימוש ברכב מנועי מוגדר בחוק כ: נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו... ". ברע"א 8744/18 מ"י נ' פלוני נפסק כי הכניסה לרכב והירידה ממנו כוללות גם את פתיחת דלת הרכב וסגירתה, בין אם סגירת הדלת נעשית בטרם רכש היורד עמידה יציבה מחוץ לרכב, ובין אם לאחר מכן. סגירת דלת הרכב או טריקתה מהווה שימוש ברכב הקשורה סיבתית למטרה התחבורתית של המשך הנסיעה של התובע (ת"א (ת"א) 15653-11-10‏ ‏ ניר לוי נ' איילון חברה לביטוח בע"מ). לא יכולה להיות מחלוקת שסגירת הדלת האחורית של הרכב בו נהג התובע הינה פעולה חיונית למימוש מטרת הנסיעה ומהווה פעולה שנועדה למנוע סיכון תעבורתי, כך למשל בת"א (עפ') 6681-08-11‏ ‏ קטין נ' כלל חברה לביטוח בע"מ נפסק שסגירת דלת (תא המטען) משרתת את המשך הנסיעה, שכן לא ניתן להמשיך בנסיעה ללא סגירת מכסה תא המטען. בת"א (ביש"א) 33594-05-16‏ פלוני נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ התקבלה תביעה של נהג שדלת הרכב בו התכוון לנסוע נטרקה על ידו בעת שכיוון את מושב הנהג בטרם החל בנסיעה. בת"א (י-ם) 169-04-11‏ ‏ יחיאל לביא נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, נתקבלה תביעה של נהג שנפגע עת טרק את דלת רכבו האחורית על ידו הימנית, לאחר שהניח מוצרים שקנה במושב האחורי וזאת בדרכו להיכנס למושב הנהג ולצאת לנסיעה. כך שגם אם סגירת הדלת נועדה לשרת את כניסתו של הנוסע במושב האחורי לרכב והשימוש שלו בו כטענת הנתבעת (עמ' 3 לסיכומי הנתבעת) היא נועדה גם לממש את מטרת הנסיעה של התובע הרכב.

באשר לנזק. התובע נפגע באגודל יד ימין הדומיננטית ונגרם לו חתך שנתפר בחדר מיון, בהמשך נתפר קרע בגיד. מומחה ביהמ"ש פרפ' שטהל בתחום האורתופדי קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של כ- 5% לפי סע' 44(2) לתקנות המל"ל. המומחה לא מצא לנכון לקבוע לתובע נכויות זמניות או תקופת אי כושר.

ביחס להשפעה התפקודית נפסק שהנכות התפקודית מעידה על הירידה בכושר ההשתכרות, שאינה תלויה בהכרח במצבו התעסוקתי בפועל של הניזוק (רע"א 217/16 עזבון המנוחה פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ). היא באה לשקף את הפגיעה בתפקודו של הנפגע. בקביעת שיעור הנכות התפקודית, יש לתת את הדעת על נסיבותיו הפרטניות של הנפגע: עיסוקו, השכלתו, גילו, מידת השפעתה של נכותו הרפואית על היכולת לעסוק באותו המקצוע ויכולתו לשוב ולעסוק באותו המקצוע ובאותו מקום העבודה בו עבד קודם לתאונה והימצאותו של מקום עבודה שבו מובטח כי הנפגע יוכל להמשיך ולעבוד. כן יש לתת את הדעת לנסיבות שונות ונוספות אשר יכולות להשפיע על יכולת התפקוד של הנפגע כגון מצב התעסוקה בשוק הרלבנטי (ע"א 4302/08 ד"ר ילנה שלמייב נ' מקסים בדארנה).

התובע העיד כי לאחר התאונה הוא שב לעבודתו וכי שכרו לא נפגע (עמ' 17 לפרוט'). בהמשך הוא עבד כעצמאי ושכרו עלה (עמ' 18 לפרוט'). כן העיד שהוא מתקשה בפעולות יומיומיות כמו להחזיק דברים, לפתוח בקבוק, לחזק ברגים, להחזיק ברגים, לקשור חוט או להכניס חוט למחט (עמ' 15 לפרוט'). התובע, עובד בתחום השיפוצים והוא העיד על הקשיים עליהם העיד בתפיסת ברגים וחיזוקם. אומנם כושר השתכרותו לא נפגע, יחד עם זאת בהתחשב בכך שמדובר באדם צעיר, שעיסוקו הינו בשיפוצים, והפגיעה הינה באגודל ידו הדומיננטית, ובהתחשב בנכות האורטופדית הקטנה שנקבעה אני פוסקת לתובע הפסד שכר בעתיד בסך של 22,000 ₪ כולל תנאים סוציאליים.

לעניין הפסד השכר בעבר: התובע הציג אישורי מחלה לפיהם הוא לא עבד בחודשים 9 עד 11/2015.

ממוצע שכרו החודשי של התובע לפני התאונה עומד כיום על כ- 5000 ₪. כך שהפסדו לעבר עומד על 15,000 ₪.

באשר לעזרת צד ג': התובע נפגע באגודל יד ימין והיה מוגבל בתנועה, הוא נזקק לניתוחים ביד והיה עם סד, לאור האמור אני פוסקת לתובע פיצוי בגין רכיב זה בעבר בסך של 8,000 ₪. מאחר והפגיעה טופלה, וכיום נותרה לתובע נכות קלה שאינה מגבילה אותו בחיי היומיום לא ראיתי לפסוק לו פיצוי בגין עזרת צד ג' בעתיד.

באשר להוצאות הרפואיות ונסיעות : התובע עבר ניתוח, וטיפולי פיזיותרפיה, ונשא בחלק מהעלויות שאינן מכוסות על ידי קופת החולים ונזקק לנסיעות לטיפולים, לפיכך אני פוסקת לו בגין רכיב זה לעבר סך של 5,000 ₪. משלא הוכח בפני כי התובע יזדקק לטיפולים רפואיים חריגים שאינם מכוסים בסל הבריאות, לא ראיתי לפסוק לו פיצוי בגין רכיב זה לעתיד.

כאב וסבל: התובע אושפז 4 ימים התחשב בגילו ובמועד התאונה אני פוסקת לו סך של 12,000 ₪.

לפיכך, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 62,000 ₪ בתוספת 15,000 ₪ הוצאות ושכר טרחה.

הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הנ"ל בתוך 30 יום מהיום.

ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.