פלוני נ' כתר מוצרים לבית ולגינה בע"מ

לפניי תביעה לפיצויים שהגיש התובע נגד מעבידתו בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה. המחלוקת בתיק נוגעת לשאלת האחריות וכן גובה הנזק.

העובדות בבסיס המחלוקת:

1. התובע, יליד X.X.1991, עבד אצל הנתבעת כאיש אחזקה החל משנת 2015.

2. ביום 18.01.2022, בסביבות השעה 14:30, נפגע התובע באצבע 4 בכף ידו הימנית במהלך ביצוע עבודות תיקון תקלה במכונה במפעל של הנתבעת. התאונה אירעה בעת שהתובע ניסה לשלוף מוצר תקוע מהמכונה וידו נמחצה במכונה(להלן: "התאונה").

3. ביום התאונה פנה התובע לקבלת טיפול רפואי ראשוני במרכז הרפואי "טרם", משם הועבר להמשך בירור וטיפול בחדר המיון של המרכז הרפואי לגליל בנהריה. בבדיקתו בחדר המיון, אובחנה אצל התובע קטיעה מלאה מגובה מחצית הציפורן עם דימום ורידי פעיל. במסגרת הטיפול הרפואי בוצעה לתובע הטרייה של הפצע, קיצור עצם, כריתת שארית מיטת הציפורן, תפירת העור וחבישה. בתום הטיפול שוחרר התובע לביתו. בהמשך, עבר התובע סדרות טיפולי פיזיוטרפיה, ואף פנה לקבלת טיפול פסיכולוגי במסגרת קופת החולים בשל קשיים רגשיים והפרעות הסתגלות שפיתח בעקבות התאונה.

4. התובע טען לנכות צמיתה בתחום האורתופדי ובתחום הנפשי, ותמך טענותיו בחוות דעת רפואיות. מנגד, הגישה הנתבעת חוות דעת נגדיות מטעמה בשני התחומים הללו. נוכח הפערים בין חוות דעת המומחים מטעם הצדדים, מונו שני מומחים מטעם בית המשפט: ד"ר גנאיים מאג'ד ז"ל בתחום האורתופדי, וד"ר נביל ג'ראיסי בתחום הפסיכיאטרי.

   ד"ר גנאיים מאג'ד ז"ל קבע בחוות דעתו כי לתובע נכות צמיתה משוקללת בשיעור 5% בגין קטיעת מחצית מהגליל הסופי של אצבע 4, וכן 3% בגין נוירומה בעצב המדיאני.

   ד"ר נביל ג'ראיסי קבע בחוות דעתו כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 5% בגין הפרעה נפשית קלה, לצד נכות זמנית בשיעור 10% למשך שנה ממועד התאונה.

5. התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה", וועדה רפואית קבעה לתובע נכות מעבודה בשיעור של 14.27%, המורכבת מ-5% בגין הפרעת הסתגלות, 5% בגין קישיון נוח באצבע, ו-5% בגין פגיעה עצבית והפרעה תחושתית.

6. במסגרת ישיבת ההוכחות אשר התקיימה בתיק, נשמעה עדותם של התובע, רעייתו. מטעם הנתבעת העידו מר פלג – מנהל מחלקת האחזקה אצל הנתבעת וכן מר ביטרן, אשר עבד עם התובע במועד התאונה .

7. עם תום שמיעת העדויות, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה; ומכאן פסק הדין.

    

   
   נסיבות התאונה והאחריות:

8. מסעיף 7 לתצהירו של התובע עולה שביום התאונה התבקשו הוא והעובד הנוסף – מר ביטרן לתקן תקלה במכונה מס' 1603 במפעל של הנתבעת. לשם איתור התקלה ותיקונה, העביר התובע את מצב תפעולה של המכונה למצב "חצי-אוטומטי". לטענת התובע, מצב "חצי-אוטומטי" הקנה לו שליטה מלאה בהפעלתה המכונה. תוך כדי ביצוע העבודה, ובעת שניסה התובע לשלוף מתוך המכונה מוצר שנתקע בה ואשר, לדבריו, יצר את התקלה, הופעלו באופן פתאומי ה"זרקונים" של המכונה, חזרו אחורה ומחצו את כף ידו הימנית.

9. כמו כן, ציין התובע בתצהירו כי רק לאחר אירוע התאונה הוברר לו כי המכונה הייתה מנותבת למצב עבודה "אוטומטי" (רובוטי), בעודה מופעלת על ידי איש הרובוטיקה ומצויה בשליטתו הבלעדית. התובע הדגיש בתצהירו כי נתון זה לא הובא לידיעתו קודם, וכי אילו עודכן בדבר לפני שהחל לטפל במכונה, היה פועל בשיטת עבודה שונה לשם איתור התקלה ותיקונה, וכלל התנהלותו באירוע הייתה משתנה בהתאם.

10. במסגרת חקירתו הנגדית, העיד התובע כי במועד התאונה ובטרם שהוא נכנס פנימה למכונה לשטח המגודר, העביר את מצב תפעולה ל-"ידני" (ולא ל-"חצי אוטומטי" כפי שהצהיר בתצהירו). התובע הוסיף כי ככל הנראה העובד הנוסף – אשר היה מופקד באותה עת על לוח הבקרה – הפעיל את המכונה והעביר את מצב הפעלתה מ"ידני" ל"אוטומטי". להלן עדותו:

    "ת: כן כן, עוד לא התחלנו, לא היינו עובדים רק ברק בהתחלה רק כשהלכתי ממש כמה שניות. עכשיו הבן אדם שהיה איתי יוסי ביטרון שהוא, וכן, שאנחנו הייתי בידני, אני בטוח בידני מכונה, לא יכולה לזוז בכלל, בידני זהו אני משבית אדונתי, את המכונה. אנחנו שמנו אותה בידנית ואני סומך על הבן-אדם הבכיר שיש לי בחוץ, אני נכנסתי בפנים להוציא מוצר, נכנס במדרגות, אני מסתכל אם מוצר בחוץ, אני בפנים תוך הגדר בפנים, הגיש, יש להם מצלמות שם, היו יכולים להביא את הצילום שם גם, לא יודע למה לא הביאו, את יכולה לראות כל לעצמו. 3 שניות, חיכיתי משהו כזה רק ששמתי ידיים להוציא מוצר, החלק הנייד הזה חזר אחורה. עכשיו מה הבן אדם שהיה איתי בחוץ, יכול להיות שהוא העביר אותה מידני לאוטומטי והוא, ואז הוא גרם למכונה לחזור"

    (עמ' 29, ש' 8-17 לפרוטוקול מיום 28.01.2026).

     

11. בהמשך חקירתו, הבהיר התובע כי לתפיסתו, מצב עבודה "חצי-אוטומטי" זהה במהותו למצב "ידני", ואישר כי אכן העביר את המכונה למצב תפעול "חצי-אוטומטי" בטרם ניגש לביצוע העבודה בה:

    "כב' השופטת: אז למה, אז מה, אז אתה אומר העברתי למצב חצי אוטומטי

    ת: חצי אוטומטי

    כב' השופטת: למה לא ידני? זה לא נשמע לי הגיוני

    ת: חצי אוטומט, זה כמו ידני, זה אותו דבר, מעבירים לחצי אוטומט"

    (עמ' 36, ש' 26-29 לפרוטוקול מיום 28.01.2026).

     

12. התובע גם הסביר מהם ההבדלים בין מצב תפעול "ידני" לבין מצב עבודה "חצי-אוטומטי":

    "ת: לוחצים מקצה אחת במקום להשאיר כפתור כל הזמן על הידיים עד שהוא יחכה, עד שהתבנית עובדת לאט לאט, עד שתפתח עד הסוף, ואנו עושים בחצי אוטומט, אז לוחצים כפתור אחד, התבנית נפתחת.

    כב' השופטת: כאילו ממשיכה עד הסוף.

    ת: ממשיכה עד הסוף, אדונתי, והגרעין, החלק הנייד, הוא יוצא מהמקום, המכונה בסיטואציה זה היא מפסיקה, אנחנו יודעים את זה."

    (עמ' 36, ש' 31-36 לפרוטוקול מיום 28.01.2026).

     

13. העובד הנוסף, מר ביטרן זומן להעיד מטעם הנתבעת. הוא אישר כי עבד עם התובע במועד התאונה, אך ציין כי נסיבות התאונה זכורות לו באופן חלקי בלבד.

14. העובד הנוסף אישר כי הוא אשר שלט על אופן פעולת המכונה בזמן שהתובע תיקן את התקלה בתוך שטח המכונה. עוד ציין העד, כי הוא זה אשר נתן את הפקודה להפעלת המכונה, פעולה שבעצם הובילה במישרין לפגיעת התובע באירוע התאונה:

     

    "ת: כי XX(התובע) היה בתוך המכונה זאת אומרת שהוא לא יכול היה להפעיל, ברגע שהוא נכנס פנימה לתוך המכונה אני הייתי בחוץ, רק אני הייתי בחוץ, XX(התובע) היה בפנים, מכונה אם הסבת פה את העבודה של חצי אוטומט, היא פתחה את התבנית וכנראה הוציאה זרקנים זה מה שקרה, זה מה שאני חושב שקרה בעיקרון

    ש: וזה אתה מפעיל של המכונה?

    ת: אני נתתי את הפקודה להפעיל תחצי אוטומטי, זה הכוונה, כנראה"

    (עמ' 82, ש' 15-20 לפרוטוקול מיום 28.01.2026).

     

15. עם זאת, הוא ציין כי לא בוצע שינוי כלשהו בסטטוס המכונה כטענת התובע כאילו העביר את מצב הפעלתה של המכונה מ"ידני" ל"אוטומטי":

     

    "ש: יכול להיות שעשית את הפעולה, שינוי הסטטוס של המכונה מבלי ליידע אותו?

    ת: לא, לא שיניתי שום סטטוס של המכונה קודם כל. לא שיניתי סטטוס של המכונה"

    (עמ' 82, ש' 25-26 לפרוטוקול מיום 28.01.2026).

     

     

16. העובד הנוסף במהלך עדותו התייחס אף הוא להבדלים בין שלושת מצבי התפעול השונים של המכונה, ופירט בהרחבה אודותם:

     

    "ת: יש למכונה שלוש, שלוש מצבי הפעלה: ידני, חצי אוטומט, ואוטומט. כשזה ידני אז בעיקרון כל שליטה על תנועה שבתוך המכונה מתבצעת ע"י הבחור שיושב בחוץ ומבצע את ההפעלה של הדבר, אם זה להזיז את התבנית אחורה, אם זה להוציא זרקן, אם זה לעשות את כל הדברים. חצי אוטומט, כשאנחנו מפעילים מכונה, בחצי אוטומטי המכונה מבצעת מחזור שלם, כן? של פתיחה, סגירת תבנית, כל מה שצריך, פותחת את התבנית, שוב, מוציאה את הזרקן ואחרי זה נעצרת.

    כב' השופטת: פעם אחת

    ת: באוטומט

    כב' השופטת: מחזור אחד

    ת: כן, מחזור אחד. באוטומט, המכונה עובדת באוטומט, זאת אומרת מחזורים מלאים."

    (עמ' 82, ש' 31-38 לפרוטוקול מיום 28.01.2026).

     

17. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עולה כי התאונה אירעה כאשר המכונה היתה במצב חצי "אוטומטי". גם התובע אישר בחקירתו הנגדית כי הוא עצמו ניתב את המכונה למצב "חצי אוטומטי".

18. תיאור נסיבות התאונה אינו מעיד על המשך פעולה אוטומטית של המכונה לאחר פגיעת התובע, אלא על פעולה אחת ויחידה – חזרת הזרקנים. מכאן ניתן להסיק כי מדובר בסיום מחזור פעולה שהופעל במצב "חצי אוטומטי".

19. להדגיש כי העדים כולם וגם התובע מסכימים כי בשום אופן לא היתה המכונה במצב אוטומטי מלא, כי אז משמעות הדבר פעולת המכונה באופן מלא ובמחזורים ללא הפסקה מה שגורם היה חלילה לפגיעה קשה ביותר של התובע.

20. המסקנה היא כי המכונה הועברה למצב "חצי אוטומטי" על ידי התובע עצמו, ולא הוכח כל שינוי במצב זה עד למועד הפגיעה.

21. עם זאת, בנסיבות העניין, אין ספק כי התאונה נגרמה עקב הפעולה שביצע העובד הנוסף של הנתבעת מר ביטרן. הוא הודה בחקירתו כי נתן פקודה להפעלת המכונה, פעולה שגרמה לפציעת התובע.

22. גם אם העובד הנוסף לא זכר באיזה מצב הייתה המכונה בעת שהפעיל אותה חצי אוטומטי או ידני, או שהניח שהייתה במצב "ידני" ולא וידא זאת, הוא זה שעמד מחוץ למכונה ונתן הוראת הפעלה –הוא הדגיש בחקירה הנגדית כי הוא נתן את הפקודה להפעיל את המכונה כי התובע היה בתוך המכונה ולא יכול היה להפעיל את המכונה כשהוא עומד בתוך המכונה (עמוד 82 לעדותו).

23. בנוסף, העובדה שהעובד הנוסף הפעיל את המכונה דווקא בעת שהתובע הושיט את ידו, פעולה מסוכנת גם במצב "ידני".

24. ההתנהלות בעת התאונה כאשר העובד הנוסף הפעיל את המכונה מעידה על חוסר תיאום מספק ביניהם. פיקוח על תיאום בין העובדים והנהגת שיטת עבודה בטוחה נמצא באחריות המעביד. אפנה לדברים שנאמרו בבית המשפט העליון בע"א 7096/19 פלוני נגד יצחק שטרן ושות' בע"מ (29.12.2021):

     

    "עסקינן אפוא בקביעה נורמטיבית המעוגנת במדיניות משפטית. במקום העבודה, ובמיוחד במקצועות בהם לא הוענק שיקול דעת רחב לעובד לקבוע כיצד לבצע את עבודתו, ומה יהיו התנאים גם במישור הבטיחותי – הציפייה היא שהמעסיק יצור מקום עבודה בטוח, ולא שהעובד ינהל בעצמו את הסיכונים ויערוך משא ומתן בעניין תוך כדי יום עבודתו".

25. ראו לעניין זה ביחס לאחריות המעביד את ע"א (מחוזי חיפה) 2267-04-23 חברה כלכלית לפיתוח חולון בע"מ וא' נגד תאופיק ביאטרה ואח' (5.2.24) :

    "35.כידוע, המעביד חב חובת זהירות מושגית כלפי עובדיו. במסגרת חובת הזהירות המושגית של המעביד כלפי עובדו עליו לדאוג "לסביבת עבודה בטוחה, לשיטות עבודה נאותות, לספק חומרים, ציוד וכלי עבודה מתאימים ובטוחים, להדריך את עובדיו, להזהירם מפני הסיכונים הכרוכים בביצוע עבודתם ולפקח על נקטית אמצעי הזהירות הדרושים" (ע"א 14/08עבד אלרחים נ' פלסטינר מפעל אריזות פלסטיות בקיבוץ ניר אליהו, פסקה 10 [פורסם בנבו] (02.12.2009), וההפניות שם)).

    36. עוד נקבע כי על המעביד מוטלת החובה להנחיל לעובדים נהלי עבודה ברורים, על המעביד להדריך את העובד לא רק הדרכה חיובית כי אם גם הדרכה שלילית, בין בדיבור ובין תוך פיקוח על ביצוע העבודה (ע"א 435/85מחמור בע"מ נ' אטדגי (פרחן), פ"ד מא(4) 524, 529 (1987)). המעביד אינו רשאי להניח כי העובד ינקוט מיוזמתו באמצעים למניעת התאונה "מעביד חייב לצפות גם מעשה רשלני של העובד, אפילו כשהוא בא בניגוד לחובות מפורשות, ואף כשהעובד מודע לסכנה שבמעשהו" (ע"א 688/79יזבק נ' מונעים קובטי, פ"ד לו(1) 785, 790 (1982))."

     

26. המצהיר מטעם הנתבעת, מנהל מחלקת האחזקה, מר פלג ציין בתצהירו כי הכניסה אל המכונה בשטח המגודר היא רק דרך שער סגור ועליו הותקן שלט גדול וברור שיש צורך בשימוש במסיכת פנים וכפפות מגן. עוד ציין המצהיר כי בכל פתיחה של השער מנוע המכונה עוצר אוטומטית וכך גם הזרוע הרובוטית אלא אם מפעילים את המכונה באופן יזום(ראו סעיף 3 לתצהיר)

27. בתחקיר התאונה שנערך וצורף לתצהיר מה פלג צויין כי הגורם לאירוע הוא הגורם האנושי כאשר העובד ניגש למכונה כשהיא במצב חצי אוטומטי ומצב הזרקורים לא הוגדר "OFF". עוד צויין בתחקיר "התרבות של עקיפה מערכת הבטיחות נפוצה בקרב האנשים הטכניים ולכן העקיפה הפכה לשגרה"

28. לגבי הכניסה אל שטח המכונה צויין בתחקיר:" בתשאול אנשי המקצוע נמסר כי מיקום פאנל ההפעלה וגודל המכונה מונע מהמפעיל לראות האם הפלטה הקבועה תקינה והאם יש מוזרק תקוע-לא ניתן לראות ולכן נכנסים לאזור הבטיחות מצד הדלת"

29. צויין בתחקיר התאונה"חסימת שדה הראיה כדי לראות את הצד הקבוע לא הוצף כפער ולכן לא טופל מאחר והעקיפה הפכה לשגרה"

30. מנסיבות התאונה עולה כי התקשורת והתיאום בין שני העובדים, התובע ומר ביטרן, היתה לקויה. החלון השקוף, עליו דיבר העובד הנוסף מר ביטרן ותיאר אותו כאמצעי התקשורת הקיים במקום (ר' עמ' 82, ש' 24 לפרוטוקול מיום 28.01.2026), לא היה מאפשר לו לראות את הושטת ידו של התובע ולסנכרן את פעולותיו. לא היה קשר עין בין התובע לבין העובד הנוסף ביטרן ששלט בכפתור ההפעלה של המכונה. כזכור, הפעולה של העובד הנוסף שהפעיל את המכונה כשהתובע נמצא בתוך המכונה וידו מושטת בתוך המכונה היא זו שגרמה לתאונה ופגיעת התובע.

31. עוד עולה מהראיות כי חוסר הקפדה על הכללים הפך לשגרה במפעל הנתבעת. בתחקיר התאונה נקבע כי הגורמים לתאונה בין היתר גורמים אלה : העובד , הסביבה(אפשרות לעקוף את הדלת), וניהול: תרבות עקיפת מחסום נפוצה בקרב מנהלי מחלקות.

32. בכך הפרה הנתבעת את חובתה כמעביד לספק לעובדיה סביבת עבודה בטוחה וכן לפקח ולוודא כי העובדים יעבדו בצורה בטוחה, בתיאום ביניהם ובהתאם לכללי הבטיחות וההנחיות.

33. בשים לב לאמור לעיל אני קובעת כי הנתבעת הפרה את חובת הזהירות כלפי התובע ובאופן שגרם להתרחשות התאונה ופגיעת התובע. בכך, הנתבעת נהגה ברשלנות ויש לראותה כאחראית לאירוע התאונה.

    אשם תורם

34. הנתבעת טענה כי התובע הוא "אדם כשיר" בהתאם לסעיף 38 לפקודת הבטיחות בעבודה, והתובע בעל הסמכה לתיקון מכונות נעות, והיה מודע לסיכונים הכרוכים בעבודה. לטענת הנתבעת, התאונה אירעה באשמו המכריע של התובע, וכי יש לנתק את הקשר הסיבתי בין התנהלותה לנזק.

35. כידוע, בבחינת האשם התורם, על בית המשפט לדקדק ולהטיל אשם תורם רק כאשר מוכח אשמו של העובד ותרומתו להתרחשות התאונה. ראו את ע"א 1815/09סופריור כבלים בע"מ נגד שמעון אלבז   (27.12.2010) :

    "כידוע, לא בנקל יטיל בית המשפט אשר תורם על עובד, אלא במקרים בהם אשמו לקרות התאונה היה בלוט וברור"

    ראו גם בעניין זה: ע"א 7895/08 ‏קלינה אליעזר ובניו הנדסה תכנון וביצוע נ' יאסין, פסקה 26 (31.8.2011); ע"א 1062/15 והבי נ' נזאל, פסקה 14 (10.5.2016) ראו ע"א 655/80מפעלי קירור בצפון בע"מ נגד מרציאנו  (21.4.1982))

     

36. במקרה דנן, כלל לא הוכח כי התובע הוא "אדם כשיר" כטענת הנתבעת. עצם העובדה כי מדובר בעובד תחזוקה מנוסה אינה הופכת את התובע "לעובד כשיר" כאמור בסעיף 38 לפקודת הבטיחות בעבודה. גם אם התובע אישר כי הוא עובד כשיר בחקירה הנגדית, לא עולה מכך כי עדותו מתיחסת למשמעות המונח כהגדרתו בפקודה. שכן, סעיף 38 קובע אדם כשיר באופן הבא:

    אדם כשיר" – מי שהגיע לגיל שמונה עשרה ונתמלאו בו שתי אלה:

    (1)הוא נתמנה על ידי תופש המפעל, מינוי בכתב שצורף לפנקס המפעל, לבצע פעולות במכונות שבתנועה ופעולות בממסרת שבתנועה, כולן או מקצתן, כפי שפורש בכתב המינוי, וקיבל מאת התופש עותק של כתב המינוי בחתימת ידו;

    (2)הוא הוכשר במידה מספקת לעבודה הכרוכה בכל פעולה שהוסמך במינויו לבצע, ומכיר את הסכנות הכרוכות במכונות שבתנועה ובממסרת שבתנועה הנובעות מפעולה כאמור;

    "פעולה במכונות שבתנועה" – בדיקת חלק של מכונות, או סיכה או כיוונון שנתגלה בהם צורך מיידי תוך כדי הבדיקה, שצריך לבצעם כשהחלק בתנועה;

    "פעולה בממסרת שבתנועה" – סיכה בממסרת המשמשת בתהליך רצוף, או הרכבה או העברה של רצועת הֶנֵעַ שבממסרת כאמור, אם אישר המפקח הראשי בתעודה למפעל, שנחה דעתו כי מחמת רציפות התהליך עשויה עצירת הממסרת לפגוע קשה בביצוע התהליך, והפעולה נעשית בשיטה ובנסיבות שנקבעו בתעודה האמורה ובהתאם לתנאים שפורשו בה."

37. בענייננו, התובע אומנם אישר כי הוא אדם כשיר אלא שאין בכך כדי להוכיח כי היתה לו הסמכה כאמור. לא הוכח כי התובע הוא "אדם כשיר" בהתאם למשמעות מונח זה בפקודת הבטיחות בעבודה. הוצג ע"י הנתבעת מסמך אודות הדרכה שבוצעה חודשיים לפני התאונה וכללה "הדרכת בטיחות לעובד אחזקה ואו אדם כשיר" (ראו נספח 10 למוצגי הנתבעת). מדובר בהדרכה כללית לעובדים בתחזוקה ו/או עובד כשיר . צורפה רשימה של 13 משתתפים בהדרכה אך לא צורף מינוי בכתב לגבי התובע כי הוא מונה "עובד כשיר" בהתאם לדרישת סעיף 38(1) לעיל.

38. בכל מקרה, גם אם התובע היה עובד "כשיר" אין בכך כדי לשלול את אחריות הנתבעת לתאונה שכן, זו אירעה בגלל פעולת העובד הנוסף שהפעיל את המכונה כשהתובע עובד בתוכה בתוך השטח המגודר.

39. יחד עם זאת אני קובעת כי המקרה נופל לגדר אותם מקרים חריגים בהם יש להטיל על העובד אשם תורם. התובע היה עובד מקצועי וותיק במפעל, בקיא בהפעלת מכונה 1603 ובמצבי פעולתה השונים לרבות תיקונה. הדרכות הבטיחות שעבר התובע כחודשיים לפני התאונה כללה: סיכונים בעמדת העבודה כעובד אחזקה; פעולות אסורות לעובד אחזקה; סיכונים מכניים וכו' (ר' נספח 10 לתיק מוצגים הנתבעת).

40. מכאן, התובע ידע על הסיכונים הכרוכים בעבודה עם מכונה פעילה.התובע אישר שהוא בעצמו לפני הפגיעה ניתב את פעולת המכונה למצב של "חצי אוטומטי", והתחיל לעבוד במכונה ביודעין שהיא הייתה במצב "חצי אוטומטי". לא ניתן לקבל את טענת התובע שמצב "חצי אוטומטי" הוא זהה למצב "ידני" במהותו, בטוח ובו יש שליטה מלאה על המכונה. התובע עצמו מאשר בעדותו כי למכונה יש שלושה מצבים שונים: ידני (המכונה פועלת רק בזמן שלוחצים על הכפתור), חצי אוטומטי (המכונה מבצעת מחזור שלם אחרי שלוחצים על הכפתור ואז נעצרת) ורובוט – מצב אוטומטי (המכונה ממשיכה לפעול ללא הפסקה לאחר לחיצה ראשונית - פעולה רציפה).

41. במצב דברים זה, לא ניתן לומר שמצב "חצי אוטומטי" בטוח כנטען על ידי התובע, שכן במצב כזה התובע אינו שולט באופן מלא על המכונה ובמידה ולוחצים על מתג הפעלה היא תמשיך לעבוד עד שתסיים את המחזור.התובע ידע שהמכונה הייתה במצב "חצי אוטומטי" עת שהושיט ידו לתוכה, אך התעלם מהסיכון של פגיעתו מפעולת המכונה .

42. חרף האמור, איני רואה לנכון לייחס לתובע אשם תורם מכריע, אשר ינתק את הקשר הסיבתי בין התנהלותה של הנתבעת לבין הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה, כטענת הנתבעת. כפי שנקבע לעיל, התאונה התרחשה בעיקרה בשל הפעלת המכונה על ידי העובד הנוסף, שעה שהתובע עבד עליה, וזאת ללא וידוא מצבה הבטיחותי וללא תיאום מוקדם עם התובע בדבר הפעלתה. אני קובעת כי בנסיבות המקרה יש להטיל על התובע אשם תורם בשיעור 15%.

     

    גובה הנזק

43. התובע היה כבן 30 במועד התאונה וכיום הוא כבן 35.

44. כאמור, מומחה בית המשפט בתחום האורתופדי קבע לו 5% נכות בגין קטיעה של מחצית מהגליל הסופי של אצבע 4, ו-3% נכות בגין נוירומה בעצב המידיאני.

45. מומחה בתחום הפסיכיאטריה קבע לתובע 5% נכות בגין הפרעה נפשית קלה.

46. נכותו המשוקללת עומדת על 12.46%.

47. המומחים לא נחקרו ולא נשלחו אליהם שאלות הבהרה, ולכן אין מקום לסטות מקביעותיהם.

48. המומחה הפסיכיאטרי קבע נכות זמנית בשיעור 10% למשך שנה ממועד התאונה. המוסד לביטוח לאומי קבע לתובע תקופת אי כושר בת 60 יום. התובע הצהיר בתצהירו כי נעדר מהעבודה חודשיים וחצי, אך בחקירתו אישר היעדרות של חודשיים בלבד. במהלך תקופת ההיעדרות התובע קיבל את שכרו המלא מהמעביד.

49. התובע טופל ביום התאונה במיון בית החולים בנהריה בהטריית הפצע וחבישתו . הוא שוחרר באותו היום עם המלצה למעקב רפואי והחלפת החבישה כל יומיים וטיפול אנטיביוטי. בהמשך טופל במסגרת הקהילה ועבר 10 טיפולי פיזיוטרפיה . חודש לאחר התאונה פנה לפסיכולוג והתלונן על קשיים רגשיים ופלאשבקים.

50. לאחר חזרתו לעבודה, התובע חזר לעבודה מלאה ונתוני שכרו לא מעידים על ירידה בשכר ובשנת 2024 היתה עליה מתונה בשכרו החודשי. התאונה כזכור אירעה בינואר 22. מדו"ח רציפות עולה כי שכרו החודשי הממוצע של התובע היה כלדקמן:

    שנת 21 לפני התאונה -12,560 ש"ח

    בשנת 2022 -13,279 ש"ח

    בשנת 2023, ל-13,262 ש"ח

    בשנת 2024 -15,119 ש"ח

51. התובע העיד כי נאלץ לחזור לעבודתו כבר כעבור חודשיים היעדרות כי עליו לפרנס את משפחתו חרף הקשיים.

52. התובע חזר לאותו תפקיד. הוצג סרטון שצילם חוקר ונערך לקראת דיון הוכחות בו נראה התובע עובד ומתפקד בעבודתו ואף מדריך עובד נוסף. התובע נצפה עושה שימוש בידו הפגועה . הסרטון הוצג לתובע בחקרה הנגדית והוא התייחס לכך וציין בעדותו כי הוא עובד חרף הקושי והכאב כי הוא חייב לעבוד. הוא הסביר כי הוא מנסה להשתמש בכך היד ולהיעזר בכף היד בעת ההברגה. הוא הסביר כי פעמים רבות הוא מפיל דבריו וחזר והדגיש כי אין לו כל השכלה או מקצוע אחר והוא חייב להמשיך ולעבוד כדי לפרנס את משפחתו.

53. נכותו האורטופדית של התובע היא נכות תפקודית ועל פי חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט נקבעה בגין נוירומה בשיעור 3% ועוד 5% בגין קטיעת אצבע 4 ביד ימין-היא היד הדומננטית. נכות זו מצטרפת לנכות קודמת שיש לתובע בגין תאונה משנת 2018 בגינה נקבעו לו 7% בגין חתך באצבע 2 באותה יד ימין. קיומה של נכות קודמת באותה היד משפיע עוד יותר על התפקוד ביד ימין ומעניק לנכות בגין התאונה משמעות תפקודית רבה יותר מאשר מצב בו מדובר היה ביד בריאה. גם אם התובע כיום עובד ומשתכר באופן מלא, יכולה לנכותו הרפואית להיות השפעה גדולה יותר עם ההתקדמות בגיל.

54. הנכות הנפשית שנקבעה, בשיעור 5%, היא בעלת השפעה תפקודית נמוכה, במיוחד לאור עיסוקו של התובע בעבודות פיזיות ולא השתכנעתי כי יש לה השלכה תפקודית של ממש.

55. לאור כל האמור, אני סבורה כי יש לקבוע כי הפגיעה בכושר ההשתכרות היא בשיעור 8%.

56. בחישוב ההפסד לעתיד ילקח בחשבון שכרו כיום של התובע- 15,000 ₪ (במעוגל).

57. הפסד שכר בעבר: כפי שנקבע לעיל, לא הוכח שלתובע נגרמו הפסדי שכר בעבר, ועל כן אין הצדקה לפצותו בראש נזק זה. מנגד לא ינוכה מהפיצוי דמי פגיעה שקיבל מהמעביד .תנוכה רק גמלת הנכות במל"ל.

58. הפסד שכר לעתיד: התובע כיום כבן 35 שנים ונותרו לו עוד 32 שנים עד הגעתו לגיל הפרישה בגיל 67. בשים לב לפגיעה בכושר ההשתכרות בשיעור 8%, בסיס שכר של 15,000 ש''ח ומ"ה 246.65 אני קובעת לו פיצוי בראש נזק זה כלהלן:

    15,000 X 8% X 246.65 = 296,000 ₪

59. הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים: 12.5% מהפסדי השכר לעתיד 37,000 ₪

60. כאב וסבל: בהתחשב בכך שמדובר בפגיעה הכוללת קטיעה של קצה הגליל באצבע, ובפגיעה העצבית שהותירה גם נכות הנפשית לצד הנכות האורטופדית, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין כאב וסבל בסך של 50,000 ש"ח.

61. עזרה מהזולת: התובע טען כי לאחר התאונה התקשה בביצוע משימות יומיומיות בסיסיות ולכן נזקק לעזרה מבני משפחתו, ובמיוחד מאשתו, במקלחת, שירותים, הלבשה והפשטה בתקופת אי הכושר.

62. אשת התובע העידה כי הייתה צמודה אליו וסייעה לו בכל פעולות היומיום, לרבות ליווי למעקבים רפואיים, עזרה אישית והכנת אוכל. מעדותה בבית משפט עולה כי עזרה זו נמשכה כחודש וחצי.

63. כמו כן, אשת התובע טענה להפסדי שכר שנגרמו לה עקב היעדרותה מעבודתה, בשל הצורך לסייע לבעלה. מאחר ולא הובאה כל הוכחה אובייקטיבית המעידה על הפסדי שכר בפועל, הטענה אינה מתקבלת.

64. עם זאת ובהתחשב בעדות אשת התובע, ניתן לקבל את הטענה כי התובע אכן נזקק לעזרה מוגברת שאותה קיבל מאשתו בתקופה שבה היה באי כושר כשידו היתה חבושה. אני פוסקת לתובע פיצוי בגין עזרה זו בסך של 10,000 ש"ח.

65. אשר לעתיד, בשים לב לגובה הנכות ולעובדה שהתובע שב לתפקוד מלא אין מקום לפסוק לו פיצוי בגין עזרה מהזולת בעתיד.

66. הוצאות: בהיות התאונה תאונת עבודה, הוצאותיו של התובע בגין טיפולים ונסיעות מכוסות על ידי המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, ובהתבסס על הקבלות שהוצגו בתיק, אני פוסקת לתובע פיצוי בסך של 1,000 ש"ח.

67. אין מקום לפצות את התובע בגין ניתוח אסתטי כפי שביקש, שכן אין המלצה ממומחים מטעם בית המשפט לביצוע ניתוח כזה.

     

    סה"כ גובה הנזק:

    הפסד שכר בעבר 0 ₪ (שכרו בתקופת היעדרות שולם על ידי המעביד)

    הפסד שכר בעתיד 296,000 ₪

    פנסיה ותנאים סוציאליים 37,000 ₪

    כאב וסבל 50,000 ₪

    עזרה מהזולת 10,000 ₪

    הוצאות 1,000 ₪

    סה"כ 394,000 ₪

     

    בניכוי אשם תורם – 15%

    335,000 ₪ (במעוגל)

    בניכוי מענק נכות ביטוח לאומי בסך של 76,160 ₪. בשערוך מיום 12.8.22 ועד היום: 90,000 ₪ במעוגל

     

    סך הכל הפיצוי לו זכאי התובע: 245,000 ₪

     

     

    סיכום:

68. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של 245,000 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 50,000 ש"ח. לסכום זה תתווסף אגרת המשפט ששולמה עם פתיחת ההליך וכן הוצאות המומחים ששילם התובע לפי קבלות שיציג.

69. הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

     

     

    ניתן היום, כ"ח אב תשפ"ו, 11 אוגוסט 2026, בהעדר הצדדים.