פלוני נ' מדינת ישראל

האם תאונה שגרמה לנזק גוף וארעה בעת הוצאת מטען אישי מהמושב האחורי של הרכב, לאחר סיום הנסיעה, הינה בגדר "תאונת דרכים" אם לאו?

זוהי השאלה העיקרית הדורשת הכרעה ביחס לתביעתו של התובע, אשר ביום 12.6.11, לאחר שעצר את רכבו והחנה אותו בחניה לטווח ארוך בשדה התעופה, ביקש להוציא תיק אישי שהיה מונח על המושב האחורי ברכב, וזאת על מנת לנסוע בהסעה לטרמינל ולטוס לחופשה עם אשתו. בשלב שבין היציאה ממושב הנהג, לבין הוצאת התיק, נסגרה הדלת האחורית של הרכב על אצבע 3 של ידו הימנית וגרמה לכריתה של כרית האצבע (תמונות של הפציעה מיד לאחר שהאצבע נתפרה בביה"ח צורפו כת/2).

לאחר שמיעת עדותו של התובע לא נותרה מחלוקת כי פגיעת התובע נגרמה בנסיבות שתוארו על ידו כמפורט לעיל, וזאת חרף אי דיוקים חסרי משמעות, שנמצאו בין עדותו לבין האמור בהודעה על התאונה (נ/2).

האם התאונה נכנסת לגדר "תאונת דרכים"?

1. לטעמו של התובע, יש לראות את הארוע ככלול בגדר "ירידה" מהרכב, שכן "ירידה" מהרכב (שהינה בגדר שימוש מוכר בהתאם להגדרת "שימוש ברכב מנועי" בסעיף 1 לחוק הפלת"ד) כוללת, מטבעה, את הפעולה של הוצאת המטען האישי מהרכב, ויש לראות פעולה זו כחלק אינטגרלי של פעולת הירידה.

2. הנתבעת לעומתו סבורה כי לאור הלכת בית המשפט העליון ברע"א 9084/05 אגד נ' ינטל (29.10.07)(להלן: "הלכת ינטל") והפסיקה הרבה לאחריה, בין היתר זו שניתנה לאחרונה ברע"א 9136/17 פלוני ואח' נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (4.3.18), יש לקבוע שפעולת הוצאת התיק מהמושב האחורי, לאחר שהסתיימה הנסיעה ברכב והתובע ירד מהרכב ביציאתו ממושב הנהג, איננה מהפעולות המוגדרות כחלק מה"שימוש ברכב המנועי", שכן הרשימה הקבועה בחוק הפלת"ד כפעולות המהוות "שימוש ברכב מנועי" הינה רשימה סגורה שאיננה כוללת פעולות לוואי של פעולות אלו.

3. שני הצדדים הפנו אותי במהלך סיכומיהם לפסיקה התומכת בעמדתם, כאשר באופן ספציפי, לגבי תאונות בנסיבות דומות, דהיינו תוך כדי פריקת או הטענת מטען אישי, הפנתה ב"כ התובע למס' פסקי דין ביניהם פסק הדין שניתן בת.א. (עפולה) 6681-08-11 פלוני נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (8.12.14); בת.א. (ת"א) 21445-02-11 נחום נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (29.1.12); ת.א. (ראשל"צ) 30701-09-11 מימון נ' שומרה (6.10.14), ואילו מנגד הפנה ב"כ הנתבעת לפסקי דין אחרים ביניהם: פסק הדין בת.א.(שלום נצ') 4783/06 עתאמלה נ' עתאמלה ואח' (28.8.08) וכן לת.א. (שלום נצ') 2078/06 שתיווי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (14.10.09).

4. לאחר שהצדדים סיכמו טענותיהם בפני ניתן פסק דין של בימ"ש השלום ברמלה בסוגייה זהה לסוגיה שבפני, דהיינו האם פעולה של הוצאת מטען אישי מהרכב (שם מתא המטען ולא ממושב אחורי, אבחנה שאין לה כל משמעות בעיני בהקשר זה), עודנה חלק מהירידה מהרכב. כב' השופט גוטליב באותו ענין (ת.א. 46759-03-14 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ מיום 9.4.18), סקר באופן מקיף את התפתחות הפסיקה מאז הלכת ינטל, תוך שהוא מתיחס לפסיקה העניפה שניתנה בערכאות הנמוכות יותר מאז, בסוגיה זהה או דומה נסיבתית.

אף אני סבורה, כפי שסבר כב' השופט גוטליב באותו ענין, כי הלכת ינטל איננה מונעת את המסקנה כי פעולת הוצאת מטען אישי מרכב, לאחר סיום הנסיעה, מהווה חלק מהשימוש המוכר של "ירידה" מהרכב, שכן עפ"י ההלכה שהובאה מפי כב' השופט ריבלין ברע"א 5099/08 נביל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (4.2.2009) (להלן: "הלכת נביל"), עצם העובדה שההלכה קבעה כי רשימת השימושים המוגדרת בהגדרה ל"שימוש ברכב מנועי" הינה רשימה סגורה, אין בכך לקבוע את גדר המקרים הנופלים לתוך כל אחד מהשימושים, קביעה שתעשה באמצעות פרשנות גדרי כל אחד מהשימושים המוכרים בסעיף, או בלשונו:

"עמדה זו, הרואה ברשימת השימושים שבהגדרת המשנה רשימה סגורה, עולה בקנה אחד עם לשון החוק ועם תכליתו. החוק מנוסח בצורה קזואיסטית אשר אינה מקימה על-פי לשונה אפשרות להכיר באירועים שאינם נופלים למקרים המוזכרים בה במפורש כ-"שימוש ברכב מנועי"... תפיסת דרכי השימוש בהגדרת המשנה כרשימה סגורה, מאיינת את האפשרות לקבוע כי שימושים נוספים, שאינם מוזכרים ברשימה (לאחר מיצוי "הפוטנציאל הפרשני" הגלום בה, כלשונו של הנשיא ברק), יבואו בגדר "תאונת דרכים" לפי מבחן כוללני כזה או אחר" (סעיף 4 לפסק הדין) (ההדגשה אינה במקור – פ.ל.).

5. אין בכוונתי לסקור את כל הפסיקה שהובאה בפסק דינו של השופט גוטליב (או זו שמנו הצדדים בסיכומיהם), וגם אין באפשרותי לקבוע כקביעתו שם כי מרבית הפסיקה לאחר הלכת ינטל הכירה בפעולה של הוצאת מטען אישי מהרכב כחלק אינטגרלי של ה"ירידה" מהרכב (בהעדר יכולת לסקור את מלוא הפסיקה שניתנה בסוגיות דומות, כאשר יש מקום לאבחן כל מקרה ומקרה על נסיבותיו), אולם אני סבורה, כפי שקבע כב' השופט גוטליב, כי מגמת הפסיקה הינה כי הפרשנות הראויה למונח "ירידה" מרכב, כוללת את הפעולה של הוצאת מטען אישי מהרכב, ופעולה שנעשית תוך כדי כך, עד אשר מסתיימת ה"ירידה" מהרכב על כל חלקיה, וניתק הקשר (הפיזי וההקשרי) בין מי שנסע ברכב לבין הרכב, ובכך מסתיים השימוש שעשה קודם לכן ברכב.