ת"א 32317-12-12 מינהל מקרקעי ישראל/האגף העירוני נ' לוי

1. מחלוקת בנוגע לשימוש של הנתבע במקרקעין המנוהלים ע"י התובע הגיע לפתחו של בית המשפט בתביעה לפינוי וסילוק יד ולסעד כספי לדמי שימוש ראויים בגינם.

מבוא:

2. הנתבע, מחזיק במקרקעין הידועים כמגרש 106 בשכונת עין כרם ששטחם 460 מ"ר על פי הסכם חכירה עם התובע מיום 21/10/97. בנוסף, מחזיק הנתבע בחצר הצמודה לאותם מקרקעין בשטח של 90 מ"ר לשימוש לגינה בלבד (ייקרא להלן – "מגרש 106"). עניינה של התביעה שבפני הוא בנוגע בשאלת החזקה של הנתבע במקרקעין בשטח של כ-280 מ"ר שנטען כי פלש אליהם ומצויים במגרש 616 (להלן-"מגרש 616").

3. לאחר שהוגש כתב תביעה מתוקן ובטרם הוגש כתב הגנה, שלח הנתבע הודעה ביום 15/09/13 לתובע לפיה אין לו כל זיקה למגרש 616 (נספח 3 לתצהיר הנתבע, להלן-"הודעת ויתור"). בהתאם לכך, ביקש הנתבע כי תימחק התביעה והודיע כי לא יהיו לו כל טענות בנוגע למגרש 616. משלא נענה התובע לפנייתו זו, הוגש כתב הגנה בו הוכחש דבר הפלישה למגרש 616 או שימוש של הנתבע בו במועד כלשהו.

4. לאור האמור, התייתר הצורך בבירור ובמתן סעד לסילוק יד של הנתבע ממגרש 616 .

בהתאם לכך, עתירת התובע בסיכומיו היא לחיוב הנתבע בדמי שימוש ראויים לתקופה בת 7 שנים לאור השימוש שלו במגרש באותה תקופה.

טענות הצדדים:

5. התובע טוען כי ביום 24/5/12 הופתע מפקח מטעמו לגלות כי הנתבע פלש למגרש 616 הנמצא מדרום למגרש 106 בהיעדר הרשאה מהתובע. הנתבע הודה בפניו כי הוא מי שמחזיק במגרש וטען כי הובטח לו על ידי מנהל המחוז להקצות לו את המגרש. בהיעדר בסיס לטענה של הנתבע על הבטחה שלטונית הורה לו התובע לפנות על אתר את מגרש 616.

6. משלא נענה הנתבע לדרישה לסילוק יד הוגשה התביעה לפינוי ולדמי שימוש ראויים לתקופה בת 7 שנים בסך של 296,069 ₪. סכום שהופחת בסיכומי התובע לסך של 88,158 ₪.

7. הנתבע הכחיש כי הוא מחזיק במגרש 616. טענתו בעניין הבטחה שלטונית של מנהל המחוז נגעה למקרקעין אחרים ולא למגרש נשוא התביעה. מקרקעין המצויים בסמוך ובצמוד למקרקעין בהם הוא מחזיק לפי הסכם החכירה.

8.סכסוך ארוך שנים בינו ובין התובע אשר בגינו אף הוגשה תביעה קודמת כבר בשנת 1997 בת.א. 9536/97. נוכח זאת, הכחיש הנתבע את הטענה לפיה הופתע התובע לגלות בשנת 2012 על מצבו של מגרש 616 עובר להגשת התביעה הנידונה. נכון בדבר בפרט משלא היה כל שינוי בשימוש בו ובהיותו עזוב ונטוש מזה שנים ארוכות. לפיכך טען הנתבע להתיישנות התביעה וביקש לדחותה מחמת זאת ובהיעדר בקשה לפיצול סעדים בתביעה הקודמת.

9. לטענת הנתבע, מגרש 616 מופקר ונטוש כבר החל משנת 1997 ומבלי שהוא עצמו עשה בו שימוש בתקופה כלשהי. התביעה דנן, תכליתה להפעיל עליו לחץ כדבריו בניהול תביעה נוספת המתבררת בימים אלו בינו ובין התובע בנוגע למגרש 106 , וגורמת לו לטרחה לריק.