צוגלין ואח' נ' מלול ואח'

1.בפני תביעה ותביעה שכנגד, שמקורן במערכת יחסים עכורה בין שכנים. התובעת והנתבעים היו שכנים. הם התגוררו באותו בניין ובאותה הקומה, דלת מול דלת.

2.לטענת התובעת, היא התגוררה באותה הדירה במשך כ- 25 שנים, עד שעברה להתגורר בעיר אחרת. לטענתה, היא עברה להתגורר בעיר אחרת בשל שרשרת אירועים בלתי פוסקת של מעשי הטרדה, הפחדה, איומים ואלימות מצד הנתבעים כלפיה. לטענת התובעת, המעשים האלה עולים כדי עוולות של איומים, תקיפה, כליאת שווא, מטרד, לשון הרע ופגיעה בפרטיותה. בשל כל אלה העמידה התובעת את תביעתה על סכום של 300,000 ₪.

3.הנתבעים מכחישים את כל טענות התובעת. לטענתם, התובעת היא שהטרידה אותם, בלשה אחריהם ללא הרף וצילמה אותם, כשהיא פוגעת באופן בוטה בפרטיותם. בשל כך הם זכאים, לטענתם, לפיצוי בסכום של 100,000 ₪. בשל טענות אלה, לא הסתפקו הנתבעים בהגשת כתב הגנה, והגישו גם כתב תביעה שכנגד.

4.כל אחד מהצדדים הביא, בנוסף לעדותו הוא, גם עדויות נוספות, בניסיון להוכיח את טענותיו.

5.בסופו של דבר ולאחר שבחנתי את העדויות ואת הראיות שהוצגו בפני, הגעתי לכלל מסקנה שיש לקבל את תביעת התובעת, ולדחות את התביעה שכנגד.

6.התובעת הציגה סרטונים שבהם ניתן לשמוע, ולעיתים גם לראות את הנתבעים, כשהם מקללים אותה, צועקים לעברה דברי עלבון וכינויי גנאי, הן כשהיא בביתה והן כשהיא מהלכת ברחוב.

7.עדות התובעת, לפיה הנתבעים צעקו לעברה פעמים רבות דברי עלבון וכינויי גנאי נתמכת גם בעדותה של הגב' למפרט ליליה, שהעידה על אירוע שהיה בשנת 2014 (עמ' 26 שו' 17).

8.גם הגב' ילנה צוגלין העידה כי בעת ביקורה אצל התובעת שמעה את הנתבעים מקללים את התובעת וקוראים לעברה קריאות גנאי: "את רוסיה מסריחה", "זונה", "סוסה", תוך שהם מאיימים עליה ואומרים לה: "אנחנו נמרר לך את החיים" (עמ' 28 שו' 4-7, 32-36).

9.חיזוק נוסף לגרסת התובעת בעניין הזה, מצוי בעדות הנתבעת עצמה. הנתבעת אישרה שהיו מקרים שבהם, כאשר הבחינה בתובעת כשהיא שבה לביתה, היא צעקה לעברה גידופים ואף קללות. הנתבעת טענה, אמנם, שאלה "לא קללות רציניות" (עמ' 47 שו' 32), אך באותה נשימה הודתה שהיא קראה לעבר התובעת "מכוערת" ו"סוסה" (עמ' 40 שו' 28, 34-36, עמ' 47 שו' 26-33, עמ' 48 שו' 1-2).