רזידנס מ.נ. בע"מ נ' ס.י. אבן יזמות בע"מ

האירועים הרלוונטיים וטענות הצדדים 

1. לפני תביעה לפיצוי בגין איחור במסירת שתי דירות שנבנו במסגרת הסכם קומבינציה שנחתם בין הצדדים ביום 23.6.13, לבניית בניין מגורים בשכונת "כוכב הצפון" בתל אביב (נספח א' לתצהיר התובעת).

2. בהסכם הקומבינציה נקבע כי מועד המסירה יהא שנתיים ממועד קבלת ההיתר כאשר הנתבעת התחייבה להשיגו תוך 75 יום. התובעת טענה שמועד המסירה הצפוי היה אוגוסט 2015, אולם ביום 22.7.14 חתמו הצדדים על תוספת להסכם שדחתה את מועד המסירה ליום 6.9.16, וזיכתה את התובעת בפיצוי בסך 100,000 ש"ח בצירוף מע"מ (התוספת להסכם צורפה כנספח ב' לתצהיר התובעת, ותכונה להלן: "התוספת". יוער כי השנה הנקובה במסמך שגויה).

3. הצדדים החילו בסעיף 7.9 להסכם הקומבינציה המקורי את חוק המכר (דירות), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק המכר"), ובהתאם לכך הוגשה התביעה לפי ערך שכירות של 10,000 ₪ לחודש עבור כל דירה, ובהתאם לחישוב הקבוע בסעיף 5א לחוק המכר.

   לפיכך בכתב התביעה נתבע סך של 274,150 ₪ כפיצוי בגין האיחור עד להגשת התביעה, בצירוף 25,000 ₪ לחודש מיום 6.6.17, ועד מועד מסירת החזקה בדירות בפועל כפי שיפורט להלן.

4. הנתבעת התגוננה וטענה כי התוספת קובעת כי המועדים למסירת הדירות ימחקו והמועד החלופי שייקבע הוא 6.9.16. הנתבעת הפנתה לסעיף 2 לתוספת שבו נקבע שהיא משלמת לתובעת סך של 100,000 ₪ ולא תהיה לתובעת כל טענה או תביעה כלפי הנתבעת בנוגע למועד סיום הבניה ומסירת הדירות על פי הסכם הקומבינציה. משכך טענה כי תניה זו קובעת וויתור מלא של התובעת על כל טענה בדבר איחור במסירה, ללא קשר למועד מסירת הדירות בפועל.

   בנוסף הכחישה הנתבעת את שווי ערך השכירות החודשי הנטען.

5. יוער כי תביעה זו הוגשה ביום 13.6.17, ובמסגרת ההליך טענה התובעת כי הדירות נמסרו לידיה ביום 11.4.18. הנתבעת נדרשה לאשר את המועד הנ"ל, ובפתח הדיון מיום 3.12.18 טענה כי מועד מסירת החזקה מבחינתה הוא מועד קבלת אישור האכלוס ביום 7.3.18, שכן מאותו מועד הדירות היו ראויות למגורים. לשיטת הנתבעת, התובעת עכבה את קבלת הדירה ממועד אישור האכלוס ועד למסירתה בפועל, ועל כן אינה זכאית להסתמך על איחור במסירה.

6. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר שלומי בוכריץ, מנהלה ואחד מבעליה, וחוות דעת השמאי אורן גרנית. מטעם הנתבעת הובא תצהירו של מנהלה מר יעקב אטרקצ'י, וחוות דעת השמאי אודי קושל.

7. התובעת טענה כי השכירה את אחת הדירות, ועל כן הוגש הסכם שכירות בהתייחס לדירה זו לה"ה אריאל ודנה פריד תמורת סך של 10,500 ₪ לחודש (ת/1). משהנתבעת עמדה על זימון השוכרת לעדות, זומנה עו"ד דנה פריד כעדה נוספת מטעם התובעת.