מושייב ואח' נ' פעמון ואח'

עניינה של תביעה זו בעתירת התובע להשבת חלק מהתמורה ששילם במסגרת הסכם מכר בגדרו רכש חלקת מקרקעין בגדרה. זאת, בשל טענה למצג כוזב שהציגו בפניו הנתבעים – המתווכים בעסקת המכר, וכן טענות בדבר הטעיה, תרמית, עושק וחוסר תום לב.

1. רקע עובדתי

התובע הוא אזרח ותושב ישראל. הנתבעים הם בני זוג, כאשר הנתבעת (להלן: הנתבעת או טלי) היא בעלת המניות בחברת ט.ד.א איליי נכסי והשקעות בע"מ (להלן: החברה) והתובע הוא נושא משרה בה. בין הצדדים היכרות וחברות ארוכת שנים.

בתיווכם של הנתבעים, ומתוקף עיסוקם של התובעים וחברתם ביזמות והשקעות נדל"ן, התקשר התובע בהסכם מכר מקרקעין למטרות השקעה. הסכם המכר (להלן: ההסכם או החוזה) נחתם ביום 30.3.16 בין התובע למוכרת, הגב' רחל אור (להלן: המוכרת אור), ובמסגרתו רכש ממנה התובע זכויות בעלות ב-500/123097 חלקים בלתי מסוימים ממקרקעין במועצה המקומית גדרה, בשטח של 500 מ"ר, הידועים כחלקה 1 בגוש 3868 (להלן: המקרקעין), שהם מקרקעין בעלי ייעוד חקלאי. התמורה הנקובה בהסכם עמדה על הסך של 70,000 ₪.

2. תמצית טענות הצדדים

לטענת התובע, חודשים ספורים עובר לחתימה על הסכם המכר, העביר לנתבעים סך של 300,000 ₪ במזומן, במטרה לבצע עסקת נדל"ן להשקעה. כמו כן טוען התובע, כי נדרש לשלם שכר טרחה לעורך הדין שטיפל בעסקה – עו"ד אלעד שרעבי (להלן: עו"ד שרעבי) בסך של 6,000 ₪, וכל זאת מבלי שהתובע ידע כלל מי עורך הדין. עוד טוען התובע כי לא קיבל את החוזה לידיו במעמד החתימה עליו, ורק ביום 6.6.19 קיבל אותו מהנתבע, וזאת, לאחר בקשות רבות מצד התובע. זאת ועוד, התובע לא פגש את המוכרת אור מעולם.

התובע טוען לעושק, הטעייה מכוח הוראות חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, עשיית עושר שלא במשפט, וכן להצגת מצג שווא, הונאה ותרמית. זאת, מאחר שלכל אורך הדרך שכנעו הנתבעים את התובע כי מדובר בעסקה מעולה, שעה שידעו כי הם מוכרים לו קרקע חקלאית, אשר שוויה האמיתי הוא כעשירית מהסכום שהעביר לידיהם התובע. הנתבעים קיבלו מידי התובע כספים רבים ובפועל רכשו בשמו קרקע בסכום זעום ביותר. במסגרת סיכומיו טען עוד התובע, כי הנתבעים אף הפרו את תקנות הגנת הצרכן (חובת גילוי פרטים במכירת קרקע שאינה זמינה לבנייה), תשע"ז-2016, ואת חובת הגילוי הקבועה בהוראות התקנות. משכך, עותר התובע להשבת הסך של 230,000 ₪ בגין ההפרש בין הסכום ששילם לנתבעים למחיר המקרקעין בפועל.

הנתבעים אינם מכחישים את קבלת הכספים מהתובע. עם זאת טוענים הנתבעים, כי התביעה דנן הוגשה 4 שנים לאחר החתימה על ההסכם. לשיטתם, מדובר בתביעה קנטרנית וטורדנית והיא מוגשת בשל שיקולים זרים. עוד טוענים הנתבעים, כי מדובר בתביעה אחת מתוך ארבע תביעות המוגשות כנגד הנתבעים על ידי 4 חברים הנחקרים על ידי רשויות המס ומשטרת הישראל בגין הלבנת הון.

לטענתם של הנתבעים, הסכום כולו שימש לעסקה באופן הבא: למוכרת אור שולם והועבר סך של 290,000 ₪ (בהקשר זה נטען, כי התובע הוא שהתעקש כי הנתבע הוא שיעביר את הכסף למוכרת ישירות, וזאת מטעמים השמורים עמו); סכום בסך של 4,200 ₪ שולם בגין מס רכישה וסכום בסך של 4,000 ₪ שולם כשכ"ט לעו"ד שרעבי (בנושא זה מדגישים הנתבעים כי אין מדובר בסכום בסך של 6,000 ₪ כטענת התובע בכתב התביעה). סכום נוסף בסך של 1,800 ₪ שולם בגין אגרות ובולים. כך מגיע הסכום לסך כולל של 300,000 ₪. לטענת הנתבעים, הם לא גבו מהתובע דמי תיווך.