פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות

1.לפניי תביעה נזיקית בעילה של רשלנות רפואית. אלמלא הרשלנות – כך נטען – פטירתה של המנוחה, אמם של התובעים, בגיל 63 שנים, היתה נמנעת.

רקע עובדתי

2.המנוחה, ילידת שנת 1947, סבלה ממחלות רקע ובהן השמנת-יתר חולנית (למצער משנת 2000), תת-תפקוד של בלוטת התריס (משנת 2001) ויתר לחץ-דם (אובחן בשנת 2003). בנוסף אובחנה עם אסטמה ברונכיאלית. ביום 6.5.2010 אושפזה המנוחה במחלקה הכירורגית של בית חולים ברזילי עקב כאבים בבטן העליונה. נמצאה דלקת בכיס המרה (על רקע אבני מרה), וביום למחרת עברה המנוחה ניתוח לכריתת כיס המרה בגישה לפרוסקופית. המנוחה שוחררה לביתה (ביום 12.5.2010). כעבור שלושה שבועות, ביום 27.5.2010, אושפזה המנוחה בשל חום, שיעול יבש והקאות. במהלך האשפוז נרשם כי לפי התמונה הקלינית סביר להניח שמדובר בזיהום ויראלי חריף. המנוחה שוחררה לאחר שלושה ימי אשפוז.

3.כעבור ארבעה חודשים ומחצה, ביום 9.10.2010, פנתה המנוחה למוקד "ביקור רופא" בשל "כאבים בכבד", וטופלה בזריקת וולטרן. ברשומה הרפואית הועלה חשד שנותרו אבנים קטנות בכיס המרה, אך לא ברור מהו הבסיס לחשד זה, ואין תיעוד לבדיקת הדמייה המאששת זאת. ביום למחרת, 10.10.2010, פנתה המנוחה למיון בבית חולים ברזילי בשל כאבים בבטן הימנית-העליונה ("מספר ימים"). הרופא שבדק את המנוחה ציין כי עברה ניתוח כריתת כיס מרה לפני כמחצית השנה, וכי בבדיקתו נמצאה רגישות במישוש בטן עליונה-ימנית, ללא גירוי צפקי וללא צפצופים או חרחורים בריאות. בדיקת אק"ג שבוצעה הייתה תקינה, וכך גם הסימנים החיוניים שנמדדו (כולל דופק, ריווי חמצן וערכי קראטינין). המנוחה טופלה בתרופות נגד כאבים ושוחררה לביתה.

4.ששה ימים חלפו. ביום 16.10.2010, בשעה 2:45 לפנות בוקר, באה המנוחה שוב בשערי חדר המיון של בית החולים ברזילי, עקב "כאבים בבטן ימנית עליונה מזה שבוע". אלא שהפעם – בשונה מהביקור במיון ביום 10.10.2010 – לא היה מדובר רק בכאבי בטן. הרופא שטיפל במנוחה (ד"ר קוזצ'וק) ציין ברשומה הרפואית נתוני רקע של המנוחה (בהם השמנת יתר, אסטמה ומצב לאחר כריתת כיס המרה), וכתב כי בבדיקה הגופנית נמצאה כניסת אויר מופחתת דו-צדדית ונשמעו חרחורים וצפצופים מפוזרים בריאות. עוד נרשם בגיליון המיון כי החום תקין, הדופק 113, נשימות 22-18, וריווי החמצן בדם 83% או 85% (הכתב לא ברור; 97% עם חמצן). נרשם גם "צ. חזה-בטן תקין". המנוחה טופלה באינהלציה ותרופות נגד כאבים (זריקת וולטרן ועירוי נוזלים של פפברין).

5.בשעה 4:35 המנוחה הועברה למחלקה הפנימית. במסמך הקבלה, שנרשם בשעה 5:35, צוין:

בת 63 ברקע יתר לחץ דם, תת פעילות של בלוטת התריס, S/P CHOLECYSTECTOMY, התקבלה עקב כאבי בבטן מצד ימיני באיזור אמצעי, כאבים קשורים לשינוי תנוחה. סובלת מכאבים במשך כשבוע ימים, שוללת עלית חום, ללא צריבה במתן שתן, יציאות סדירות. בבדיקת מעבדה ליקוציטוזיס 14,480 עם סטייה שמאלה, קראטינין- 1,55. צ. בטן ללא סימני חסימה. במיון טופלה בפפברין, וולטרן ללא שיפור משמעותי. יש לציין בחודש מאי עברה CT בטן עקב חום ממושך ללא עדות לקולקציה.

בבדיקה הגופנית נרשם כי מצבה הכללי של המנוחה יציב. גם כאן נרשם דופק מהיר של 113 לדקה, סטורציה 97%, ללא חום. רמת הקראטינין הייתה מעט מוגברת (עדות לירידה בתפקוד הכליות). בבדיקה של בית החזה והריאות נמצאו: "כניסת אויר שווה, ללא חרחורים או צפצופים, אקספיריום תקין". בבדיקה של הלב וכלי הדם נמצאו: "קולות לב סדירים ללא אוושות. ללא קול שלישי". ובאשר לבטן – זו נמצאה "רכה, שמנה, רגישות במישוש בבטן ימנית באזור אמצעי ללא סימני גירוי צפקי".

6.בהמשך היום (השעה לא נרשמה, כנראה בביקור הבוקר) נבדקה המנוחה (על-ידי פרופ' מגן, כך לפי העדויות), ונרשם כי היא סובלת מכאבים במותן ימנית ובבטן ימנית-עליונה. הוזמן CT בטן. במהלך היום לאחר מכן לא נבדקה המנוחה על-ידי רופא. בשעות הערב איבדה המנוחה את הכרתה וחרף מאמצי ההחייאה נפטרה למרבה הצער בשעה 18:55. במסמך שכותרתו "סיכום פטירה" נרשמה השתלשלות העניינים כך:

בת 63, ברקע ידוע על יתר לחץ דם, תת פעילות של בלוטת התריס, מצב לאחר כריתת כיס מרה, התקבלה לבירור כאבי בטן ימנית. ללא עליית חום. יציאות סדירות. בבוקר לאחר הגעתה למחלקה נבדקה ע"י רופא בכיר, הוזמן CT בטן. בשעות ערב בזמן מקלחת החולה איבדה את הכרתה. לאחר מספר דקות חזרה לעצמה, דיברה וענתה לעניין, התלוננה על כאבי בטן, הזיעה. לחץ דם בזמן האירוע היה 96/50. סטורציה נמוכה 74% באוויר חדר. ריאות נקיות. קולות לב סדירים. הבטן רכה, תפוחה, רגישות קלה בבטן ימנית, ללא סימני גירוי ציפקי. ניע לא נשמע. נמדד סוכר בדם שהיה 119. בוצע אק"ג שהדגים קצב סינוס, RBBB, היפוך גלי T ב- V2-V3, צניחות ST בלידים לטרליים – אין אק"ג להשוואה. הוחל מתן חמצן דרך מסיכה ועירוי נוזלים, החולה חוברה למוניטור. נלקחה בדיקת גזים. להמשך בירור של מצבה הוזמנו כירורג ותורן ICCU. בזמן בדיקתם החולה שוב התנתקה מהסביבה. במוניטור הופיעה ברדיקרדיה. לחץ דם ירד עד 50/20. החלה החייאה כולל הנשמה, עיסוי לב, מתן אדרנלין ואטרופין, ביקארבונאט, דופמין בנוסף לעירוי נוזלים. בהתחלה היה שיפור קל במצבה. דופק ולחץ דם עלו במקצת, אך בהמשך שוב הופיעה ברדיקרדיה קיצונית שדרשה עיסוי לב ומתן תרופות כמקובל. טיפול בחולה כולל החייאה נמשך סה"כ כשעה וחצי. בשעה 18:55 החולה ללא הכרה, לחץ דם לא נמדד. דפקים לא נמשו. אישונים מורחבים ולא מגיבים לאור. נקבע מוות.