פלוני נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח'

מי מבין המבטחות של שני רכבים חבה בפיצוי התובע על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונת דרכים בה קיפח את חייו אדם אחר, הולך רגל, זר לתובע, כאשר לתובע נותרה נכות נפשית קלה?

1. ביום 4.12.07 בשעה 23:00 לערך, היה התובע מעורב בתאונת דרכים בעת שנהג ברכבו, מסוג הונדה, מ.ר. 3480617 (להלן: "ההונדה") , שהשימוש בו היה מבוטח ע"י הנתבעת 1 (להלן: "הכשרה") בעת שנסע בכביש 4 מכיוון עכו לכיוון הקריון.

במהלך נסיעתו פגע התובע באדם שחצה את הכביש בחשכה, עצר את ההונדה וירד על מנת לסייע לאותו אדם, שהתברר אחר כך כי היה מר ע' ז"ל (להלן: "המנוח").

באותו זמן חלף במקום רכב נוסף, מסוג סובארו, מ.ר. 7277052 (להלן: "הסובארו") שהיה נהוג על ידי נתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") והשימוש בו מבוטח ע"י נתבעת מס' 3 (להלן: "אליהו"), וכאשר התובע התקרב אל הנפגע (אשר לטענת התובע הזיז את ידו), דרס את המנוח, דריסה אשר ככל הנראה גרמה למותו.

2. זהו תיאור התאונה בתמצית (כאשר לפרטי הארוע הנדרשים לצורך ההכרעה אתייחס בהמשך).

להשלמת התמונה העובדתית יש לציין כי התובע לא סבל מחבלה פיזית משמעותית בתאונה (על אף שלטענתו נהדף אחורה ופגע במעקה בעקבות דריסת המנוח ע"י הסובארו), ומומחה בית המשפט בתחום הנפשי, ד"ר כנעאנה, קבע כי נותרה לו נכות בשיעור 5% (לאחר שנתיים של נכויות זמניות גבוהות יותר) וזאת בגין סימנים חרדתיים על רקע פוסט-טראומטי, כאשר ההפרעה התפקודית הינה בחומרה קלה.

3. התובע טוען כי יש לחייב את שתי המבטחות בפיצויו בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, בהיותו "משתמש" בהונדה בזמן התאונה, וכן מאחר והיה בגדר "הולך רגל" שפעל בנסיון לסייע למנוח ונפגע ישירות עקב נסיון זה שלו. לטעמו לא ניתן להפריד בין מכלול האירועים שארעו במהלך התאונה, ויש לראות את שתי המבטחות כחבות כלפיו.

4. הכשרה טוענת כי יש להפריד את הארוע לשתי "תאונות" נפרדות. בראשונה, זו במהלכה פגע התובע במנוח בעת נהיגתו בהונדה, לא נגרם לתובע כל נזק גוף, אלא לכל היותר פגיעה פיזית קלה ביותר. את הנזק הנפשי שקבע המומחה אין לייחס לפגיעה זו, שכן עפ"י תיאור התובע את פגיעת ההונדה במנוח, מדובר היה בפגיעה קלה יחסית (שכן המנוח נפגע ממראת ההונדה ונפל ארצה, ולפי התרשמות התובע המנוח עוד היה בחיים עת ניגש אליו), ואילו התגובה הנפשית שהותירה לו נכות הינה כתוצאה מצפייתו בדריסת המנוח ע"י הסובארו, אותה יש לראות כארוע נפרד.

לטענת הכשרה, במועד צפיית התובע בדריסת המנוח הוא כבר לא היה בגדר "משתמש" ברכבו, שכן פעולה שנועדה לסייע לנפגע בתאונה, איננה בגדר "שימוש" בהונדה, שימוש שהסתיים עם עצירת הרכב ויציאת התובע ממנו.