פלוני נ' א. דנן מערכות כיבוי אש בע"מ ואח'

1.התובע, יליד שנת 1983 , הגיש תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו לטענתו בתאונת עבודה אשר ארעה על פי הנטען ביום 5.7.07 בסביבות השעה 15:00.

2.אציין כי כתב התביעה הוגש ביום 4.9.11 וכתב תביעה מתוקן הוגש ביום 16.12.14, כאשר עד להגשתו היו עסוקים הצדדים בשאלונים וחקירות אודות זהות הצדדים וזאת בין היתר בשל המיקום הנטען של התאונה, חילופי העסקים במקום והשינויים שעברה הנתבעת 5 ומי אשר קדם לה.

3.על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן התובע היה בעת התרחשותה של התאונה עובד שכיר אצל הנתבעת 1 (להלן: "דנן") המבוטחת על ידי הנתבעת 2 (להלן: "חברת כלל"). חברת דנן עסקה בהתקנת מערכות כיבוי אש.

4.כתב התביעה המתוקן מפרט כי ביום 5.7.07 בשעה 15:00 או בסמוך לכך, הרים התובע מכונה כבדה המיועדת לניסור צינורות והברגתם, וזאת לצורך פינויה לרכב בסוף יום העבודה. באותה עת, נתקעה רגלו השמאלית בלכלוך רב אשר היה בשטח העבודה ובשל כך החליק ונפל ארצה. כתוצאה מכך נפגעה ברכו השמאלית.

5.הנתבעת 3 (להלן: "דלק נדל"ן") היא הבעלים של הקניון בו בוצעה העבודה והנתבעת 4 הינה המבטחת.

הנתבעת 5 הייתה המחזיקה של החנות בה בוצעה העבודה וכן, על פי הנטען, מחזיקת השטח בו התרחשה התאונה.

6.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה וועדה רפואית וכן ועדה לערערים קבעה כי לתובע נותרה נכות בשעור של 10% בגין פגיעה בברך שמאל, מצב לאחר קרע במניסקוס.

7.התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואית ערוכה על ידי ד"ר צבי גורן, אורטופד, על פיה נותרו לו 10% נכות בגין הפגיעה בברך. ד"ר צבי גורן מציין כי הנכות נותרה לאחר שלתובע נגרם קרע ענק במינסקוס הפנימי וקיימת השפעה קלה עד בינונית על תפקודו. ד"ר גורן מוסיף הערכה כי יש להפעיל את תקנה 15 באופן חלקי ולהוסיף 3.33% נכות בגין נכות תפקודית.

8.מטעם הנתבע 1 הוגשה חוות דעתו של ד"ר קליגמן מרדכי, אורטופד. לשיטתו נותרה לתובע נכות בשעור של 5% בלבד שכן על פי ממצאיו מדובר בקרע במניסקוס אשר טופל ולא נותר דילול שרירים.

9.מטעם התובע הוגש תצהירו בלבד. יום לפני מועד שמיעת הראיות הגיש התובע בקשה לזימונו של עד מטעמו, מר מועיין, אשר עבד עמו באותו היום, לא ראה את התאונה אך הגיע אליו לאחריה. הנתבעות התנגדו לכך. בהחלטה מיום שמיעת הראיות הורתי כי העד ישמע שכן מטרת ההליך לברר את האמת עד כמה שניתן. יחד עם זאת ציינתי כי התובע לא שמר על סדרי הדיון וסדר הבאת העדים ו"קבע עובדות בשטח" וכי אין בהתרת עדותו של העד כדי לחסום טענות בדבר מהימנות ומשקל העדות לאור מועד הגשת הבקשה לזימונו וכן הצדדים רשאים לטעון לעניין הוצאות עניין זה בסיכומי טענותיהם.