בן מלך נ' ירושלמי

לפני תובענה לתשלום דמי תיווך.

1.הצדדים

התובע הוא מתווך מורשה והנתבעת הייתה בעלים של מגרש ועליו בית פרטי ברח' כרמל 13 בקרית טבעון (להלן – "המגרש").

2.הסכם התיווך

2.1בין הצדדים נחתם ביום 28.7.15 הסכם בלעדיות, לפיו התחייב התובע למצוא רוכש מתאים למגרש, במחיר שבין 4 לבין 5 מיליון ש"ח, ובתקופה של שישה חודשים ממועד החתימה; בהסכם התחייבה הנתבעת לשאת בדמי תיווך בשיעור של 2% בתוספת מע"מ מהתמורה (נספח ד לתצהיר התובע, להלן – "הסכם התיווך").

2.2על גבי ההסכם נמחק סע' 6 (שעניינו פיצוי בגין הפרה), ובנוסף בגב ההסכם נערכה תוספת בכתב יד (להלן – "התוספת בכתב יד"), אשר נוסחה ונרשמה בידי עו"ד טל אבריאל (להלן – "עו"ד אבריאל"); הסעיף הרלוונטי לעניינה של תביעה זו בתוספת האמורה הוא סע' 1, שזו לשונו -

"היה והמוכר יתקשר עם רוכש בודד (פרטי או חברה) למכירת כל המגרש, ולא באמצעות החברה המתווכת ואף אם בתקופת הבלעדיות, לא יהיה חייב לשלם דמי תיווך לחברה...".

2.3אין חולק, כי בחודש אוקטובר 2015 נחתם בין הנתבעת לבין חברת לירון גסול בע"מ וחברת דודי חודדה נכסים ויזמות בע"מ (להלן – "הקונות") הסכם למכירת מלוא זכויות הנתבעת במגרש תמורת הסך של 4.35 מ' ש"ח (סע' 28 לתצהיר התובע, סע' 11 לתצהיר מר רני ירושלמי).

3.טענות הצדדים עובר להליך