ת"א 23437-03-12 פלונית נ' עידן הגאולה בע"מ ואח'

מונחת בפניי תביעת פינוי הכוללת סעד כספי ע"ס 100,000 ש"ח.

פתח דבר וטענות הצדדים בתמצית

1. בכתב התביעה נטען כי התובעת והנתבע 3, הגרושים זה מזה, הינם הבעלים של בית פרטי המצוי ב---- והידוע כבית ---, בחלקה -- גוש----(להלן – "הבית").

    

2. התובעת טוענת כי ביום 9.6.2004 נחתם הסכם שכירות עם הנתבעות 1 ו-2 שצורף לתצהירים (להלן – "הנתבעות" ו – "חוזה השכירות"), לפיו שכרו מאת התובעת והנתבע 3 חלק מהבית המצוי בקומת הקרקע לצורך הפעלת העסק (להלן – "המושכר").

    

3. עוד נטען כי לאחר סיום הסכם השכירות התגלע סכסוך כספי בין הנתבע 3 לנתבעות ומונה בורר, הרב דוד נחשון, כאשר במסגרת הבוררות נחתם הסכם פשרה, אשר הוגש על ידי הנתבע 3 והנתבעות לאישור בית המשפט במסגרת תיק אזרחי 32659-12-10 ואשר צורף לכתב התביעה (להלן – "הסכם הפשרה"). להסכם זה ניתן תוקף של פסק דין והתובעת עותרת לביטולו, שכן אין היא חתומה עליו, וכן לפינוי המושכר ולתשלום סך 100,000 ₪.

    

4. ראוי לציין כי בהסכם הפשרה נקבע בין היתר, כי הנתבעות יעברו לחלק האחורי בקומת הקרקע של הבית ויחזיקו בו ללא הגבלת זמן, תמורת 500$ לחודש.

    

5. בכתב ההגנה הלקוני שהגישו הנתבעות המחזיק עמוד ומחצה נטען, כי הסכם הפשרה נעשה על ידי התובעת ובהסכמתה, וכי עמדתה השתנתה בעקבות גירושיה מהנתבע 3. יתר הטענות בכתב התביעה הוכחשו באופן גורף וללא פירוט של ממש.