א' נ' שופרסל בע"מ ואח'

 צד ג': 

 קבוצת ש. ניר בע"מ ח.פ. 511540460 

1. התובעת ילידת 07/11/1950. את תביעתה זו הגישה בגין נזקי גוף מהם סבלה בתאונת נפילה בסניף שופרסל דיל בצומת קריית אתא ב-15/08/12. התובעת הייתה כבת 62 ביום התאונה, והנה כבת 67 (חסר כמה חודשים) כיום. הנתבעת 1 היא בעלת המרכול, והנתבעת 2 מבטחתה בביטוח אחריות. הנתבעות שלחו הודעת צד שלישי לחברת הניקיון, שסיפקה שירותי הניקיון לסניף במועדים הרלוונטיים.

2. התובעת נחבלה בתאונה חבלה של ממש בכתף ימין. מטעם הצדדים הוגשו חווׂת דעת בפערים שבין 25% מול 0%. לפיכך, מונה מומחה מטעם ביהמ"ש – ד"ר אבי שזר. המומחה קבע כי נותרה נכות בשיעור 15% בשל הגבלת תנועה בכתף ימין, כאשר מדובר על מצב לאחר שבר עם פריקה. המומחים לא נחקרו, ומקובלות עליי מסקנותיו של מומחה ביהמ"ש, לאור המעמד המשפטי הקנוי לחוות דעתו, כידו הארוכה של ביהמ"ש וכמי שנהנה מחזקת אובייקטיביות.

שאלות האחריות והאשם התורם

3. גרסת התובעת ביחס לנסיבות התאונה באה בסעיפים 4 ו- 5 לכתב התביעה, ובסעיף 3.1 לתצהירה. לגרסתה, בשעה 21:00 לערך צעדה במחלקת הירקות בסמוך לשולחן עליו הונחו ארגזים של פירות יבשים ופיצוחים. או אז נתקלה רגלה בארגז שהיה מונח על הרצפה והיה צמוד לאותו שולחן. התובעת משערת שמדובר בארגז ירקות. בנוסף, במקום הנפילה היה נוזל כלשהו שהתובעת משערת שהנו מים. כתוצאה מן ההתקלות בארגז ומפגע הנוזל, החליקה התובעת ונחבלה. לעת חקירתה הדגימה שהנפילה ארעה כאשר עקפה את פינת השולחן בתנועה כלפי שמאל, אותו ארגז היה מונח בכיוון הליכתה לאחר אותה פינה, ואז נתקלה בו.

4. לדברי התובעת לאחר נפילתה, ניגשו אליה שלושה אנשים שעזרו לה וקראו לעובד שהביא לה כיסא ומים. לאחר מכן פגש אותה סגן מנהל הסניף בקופה הראשית, והמליץ לה לפנות לקופ"ח, ולהגיש בהמשך חומר רפואי בסניף לצורך מילוי דו"ח תאונה אצל עובדת בשם שורה. היא התקשרה לבנה שהסיע אותה מן הסופר של הנתבעת לקופ"ח מכבי. התובעת לא חתמה על דו"ח תאונה בסניף, אך שלחה לסניף חומר רפואי יחד עם מכתב שצירפה כנספח 2.1 לתצהירה ובו ציינה פרטי נסיבות התאונה. היא צירפה הודעה על תאונה שמולאה 10 יום לאחר התאונה, ב- 25/08/12, על ידי סגנית המנהל (נספח ד' לתחשיבה). בתיאור המקרה נרשם: "הלקוחה החליקה במחלקת ירקות. היא טוענת שנפלה על ארגז שהיה מונח על הרצפה בצד גופה הימני. היא מתלוננת על כאבים בכתף ימין ובברכיים."

להודעה זו יש חשיבות שכן על פי נוסחה, מדובר בהודאת בעל דין של הנתבעת 1, בעצם נפילת התובעת במחלקת הירקות. אין לראות בהודעה זו משום הודאה בנסיבות הנפילה להן טוענת התובעת, שהרי נרשם שאותן נסיבות נרשמו מפי התובעת, היינו לטענתה. עם זאת כפי שיחוור בהמשך, מקובלת עלי גרסת התובעת לגופה. כרגע די שיובהר שביחס לעצם הנפילה במחלקת הירקות לא חזר אותו נוסח, לפיו מדובר בטענה של התובעת, כלומר בעניין זה כאמור מדובר בהודאת בע"ד. מטעם הנתבעות לא הובאה עדות שסתרה עצם הנפילה או שהתיימרה לטעון שהנוסח הנ"ל באותו מסמך, בטעות יסודו. כמובן שעצם הנפילה אינו מקים מאליו אחריות, ובשאלת הנסיבות והאחריות אעסוק כעת.

התובעת טוענת כי במחלקה בה מדובר, היו גם מצלמות שלדעתה אף צילמו את האירוע. יש לומר כי הנתבעות לא הגישו תצהיר ולא סתרו הטענה. לא נטען כי לא היו מצלמות או לחלופין כי הצילומים נשמרים רק 24 שעות ומוחלפים אוטומטית על ידי צילומי היום הבא וכיוצ"ב טענות. עניין זה הגיונית אמור לפעול לחובת הנתבעות שלא סתרו טענת התובעת כי במקום היו מוצבות מצלמות, ולא הביאו הסבר מדוע לא צורף סרטון מאותו יום המתעד האירוע (יכול כמובן שיש הסבר שהיה יכול להכהות עוקצה של טענת ההימנעות, אולם הסבר כזה כאמור לא הוצג). אולם גם בלעדי ההימנעות, מקובלת עליי גרסת התובעת, הנתמכת גם באישור הסניף, לפיו החליקה במחלקת ירקות, ומסרה כבר בסמיכות זמנים שנפלה על ארגז (במובן של היתקלות בארגז , ולא נפילה פיסית עליו– הערה שלי, י.פ).

התובעת נחקרה גם בנושא הרטיבות ובחקירתה הותירה רושם של גרסה אותנטית, לפיו אכן נגרמה התאונה בשל שני גורמים מצטברים: ההיתקלות באותו ארגז מיד לאחר שפנתה שמאלה בסמיכות לשולחן, בצירוף עם מעט מים שהיו במקום וגרמו להחלקתה, לאחר שאיבדה שיווי המשקל בשל ההיתקלות בארגז. יש לומר כי התרשמתי לאורך ההליך שהתובעת נוטה לחשדנות יתר, אולם לא התרשמתי שיש בעיה באותנטיות הגרסה או בהבנת העובדות – אלא לכל היותר בפרשנות שהיא מייחסת לעתים לעובדות (ראה להלן בפסקה הבאה).