גדיש תשתית ובנין (1992) בע"מ נ' מזרחי ואח'

פתח דבר

לפניי תביעה כספית על סך 10 מיליון ₪ בקשר עם פרויקט פינוי ובינוי בירושלים. התובעת היא חברת ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי שפעלה לקידום הפרויקט. הנתבעים הם, בעיקרם של דברים, בעלי זכויות בדירות בבניין ישן בן 112 יחידות דיור שנועד להיות במתחם הפרויקט. לטענת התובעת בינה לבין הנתבעים היו הבנות כי התובעת היא שתשמש היזמית בפרויקט. התובעת פעלה על יסוד ההבנות הנטענות והוציאה הוצאות ניכרות לקידום הפרויקט. בשלב מסוים התקיים מו"מ שבסופו – כך לטענת התובעת – הגיעו הצדדים בחודש מאי 2014 להסכם עקרונות סופי בקשר עם הפרויקט. אלא שאז, כך לפי הטענה, נעלמו הנתבעים, סירבו להעביר את ההסכם כשהוא חתום על ידם, ובהמשך אף פעלו לקידום הפרויקט באמצעות גורם שלישי, חברה עירונית אליה פנו לשם כך. התובעת טענה כי התנהלות הנתבעים עולה כדי חוסר תום לב במשא ומתן והפרה של ההסכמות. התובעת תבעה את אובדן הרווחים שהיו צפויים לה מהפרויקט, ולחלופין את ההוצאות שהוציאה. הנתבעים טענו, בין היתר, כי הם אנשים פשוטים, כי התביעה נועדה להלך עליהם אימים על מנת לאלץ אותם להתקשר עם התובעת לביצוע הפרויקט וכך למכור את רכושם לתובעת במטרה שזו תוכל להתעשר מהפרויקט, וזאת לאחר שהתובעת ושותפתה נכשלו בקידומו משך השנים ולאחר שיחסי התובעת עם שותפתה עלו על שרטון. מכל מקום, לטענת הנתבעים הם מעולם לא הסכימו ולא חתמו על הסכם פינוי בינוי עם התובעת. נתבעים מסוימים, חלקם אנשים מבוגרים מאד, טענו כי מעולם לא היו בקשר כלשהו עם התובעת או מי מטעמה, כי כלל אינם מכירים אותה, ממילא לא התחייבו כלפיה ומשכך אין כל יסוד לתביעה נגדם.

רקע כללי – ותמצית ההליכים

1. במרכז ההליכים שלפניי עומד בניין המצוי על המקרקעין הידועים כחלקה 86 גוש 30413 (הבניין). מדובר במבנה מגורים בשכונת קריית יובל בירושלים. לבניין 4 קומות מעל קומת עמודים חלקית ובו 112 יחידות דיור. לבניין 14 כניסות שונות (א' עד יד'). הוא נבנה לפני כחמישים שנה בהתאם לסטנדרטים שנהגו אז. מצבו הפיסי והתחזוקתי ירוד. הוא אינו תואם את התקנים הנוהגים כיום ובכלל זה בכל הנוגע להגנה מפני רעידות אדמה ואיומים אחרים.

    

2. התובעת היא חברת ניהול פרויקטים ופיקוח הנדסי.

    

3. התובעת היא גם בעלת זכויות בחלק מחלקה 87 בגוש 30413, הסמוכה למקרקעין שעליהם ניצב הבניין. מדובר במקרקעין עליהם ניצב מבנה חד קומתי (שכונה "בית האנטנות") על מגרש שגודלו כ- 750 מ"ר שייעודם שטח ציבורי פתוח (המקרקעין הסמוכים). התובעת רכשה זכויות במקרקעין הסמוכים יחד עם חברה בשליטת עודד טור-סיני (טור-סיני) והיא מחזיקה בהם עמו במשותף. לצד זאת נעשה בין התובעת לטור-סיני הסכם שותפות, בין היתר לשם שינוי ייעודם של המקרקעין הסמוכים יחד עם המקרקעין שעליהם הבניין ולהשאת תשואה מירבית לשותפים (הכינוי השותפות יתייחס לתובעת ולטור-סיני יחד).

    

4. השותפות – ולא התובעת לבדה – היא שעשתה לאורך השנים פעולות כאלה ואחרות בניסיון לקדם פרויקט פינוי ובינוי במתחם הכולל את הבניין ואת המקרקעין הסמוכים. כפי שיובא בהמשך, זמן לא רב קודם להגשת התביעה שכאן, התגלע סכסוך קשה בין התובעת לבין טור-סיני. הוגשו תביעות הדדיות. הלכה למעשה השותפות פורקה. זמן מה לאחר מכן הגישה התובעת את התביעה שלפניי. בתביעה לא ניתן ביטוי, למצער לא ביטוי מספק, לשותפות ולאופן שבו התנהלו הדברים לאורך השנים כמו גם לסכסוך ולפירוק השותפות.