ת"א 22846-04-13 ישראלוב נ' עירית תל אביב ואח'

הצדדים נתנו הסכמתם להכרעת בית המשפט בהתאם להוראת סעיף 79א' לחוק בתי המשפט.

המדובר בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף אשר התובע טוען שנגרמו לו כתוצאה מנפילתו ברחוב מנחם בגין בתל אביב, ביום 11.3.12, עת שדרך על רמפת ברזל משופעת, שהוצבה על ידי העיריה על מנת ליצור שיפוע בין שפת המדרכה לבין פני הכביש. הרמפה הוצבה במקום כחלק ממעקף שנעשה למעבר החציה שאמור לשמש את הולכי הרגל, וזאת בשל עבודות שבוצעו במקום.

אין בפני התובע טענה לנכות.

על פי התמונה שהוצגה במהלך עדותו של התובע, המדובר ברמפה עשויה ברזל, שפני שטחה מחוספסים בגבשושיות מרובות על מנת למנוע החלקה.

לטענת התובע, בעת שהלך במקום וביקש לעלות למדרכה מהכביש עלפי הכוונה שנעשתה במקום, דרך על הרמפה ונפל וזאת בשל החלקה על הרמפה אשר לא הוצב לצידה מעקה בטיחות, בו יכול היה להיאחז.

מסיכומי טענות הצדדים עולה כי אין מחלוקת שהתובע אכן נפל ביום התאונה, ככל הנראה במקום בו הוצבה אותה רמפה, אולם קיימת מחלוקת של ממש האם יש בנסיבות המקרה, כפי שאלו תוארו על ידי התובע, כדי להצביע על קיומו של מפגע כלשהו שמקורו בנתבעת ואשר גרם לנפילת התובע.

הנתבעת מדגישה בסיכומיה כי גם במסגרת ההסדר הדיוני על בית המשפט לבחון באם התובע עמד בנטלים המוטלים עליו להוכיח את תביעתו ובמקרה זה, את הפרת חובת הזהירות של העיריה כלפיו. משלא עמד בנטל זה, לטענתן, יש לדחות את התביעה חרף ההסדר הדיוני, בהיותה תביעת סרק הבאה לחייב את העיריה, מקום שלא מוטלת עליה כל חובה.

הנתבעת מדגישה בסיכומיה כי בעוד שבכתב התביעה נטען כי רק בדיעבד התברר לתובע מה גרם להחלקתו (קיומה של הרמפה) הרי, שבעדותו בבית המשפט תאר התובע את קיומה של הרמפה, ציין כי ראה אותה לפני שדרך עליה ואף היה מודע באופן מידיי כי נפל מאותה רמפה. בנוסף נטען כי התמונה עליה הסתמך התובע, איננה קבילה כראיה מטעמו שכן, לא הוא שצילם את הרמפה.

הנתבעת חוזרת ומדגישה כי כמו בעדות התובע גם בסיכומים מטעמו, אין כל התייחסות ספציפית מדוע הרמפה הנראית בתמונה מהווה מפגע ולטעמה, עיון בתמונה דווקא מלמד כי אין מדובר במפגע כלל, מקום בו פני הרמפה מחוספסים ומדובר במעבר בהפרש גבהים שלא עולה על , דבר המצביע בפני עצמו על כך שאין ברמפה המשופעת קלות כדי ליצור מפגע כלשהו, ובודאי שאין בה כדי לגרום לנפילת התובע כנטען.