ת"א 2137-01-19 רונן נ' לזר

פתח דבר:

לפני תביעה כספית לתשלום דמי תיווך על ידי התובע בסך של 247,123 ₪ כולל ריבית שנטען כי היא בגדר ריבית הסכמית.

העובדות:

התובע הינו מתווך מקרקעין מורשה.

הנתבע התעניין ברכישת דירת פנטהאוז בפרויקט שנבנה ברחוב אבשלום חביב 5, בתל אביב (להלן: "הבניין") על ידי הקבלן שמשון זליג ושות' (להלן: "הקבלן או היזם "). במסגרת הפרויקט חלק מהדירות שנבנו הוקנו לקבלן וחלקן נבנו עבור בעלי המקרקעין. הדירה בה עסקינן הייתה בבעלות שני אחים, יורשים של אימם המנוחה, אשר כפי שהוכח, התכוונו מלכתחילה למכור אותה כדירת מגורים, לאחר שבניית הדירה תסתיים, יינתן טופס 4, כך שניתן יהיה להסתמך לצורך כך לשם חישוב המס בהתאם לחוק חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), תשכ"ג-1963. ראה הגדרת המונח "דירת מגורים", בסעיף 1 של החוק.

חשוב לציין כי התובע עבד אצל הקבלן, בשיווק דירות הקבלן עד חודש אוקטובר 2014, אך משמכר הקבלן את כל הדירות להן היה זכאי, הופסקה עבודתו של התובע אצל הקבלן.

ביום 7.11.2014 חתם על טופס הזמנת שירותי תיווך בהתאם לחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המתווכים"), אשר היווה את ההסכם בין הצדדים (להלן: "ההסכם"; נספח 1 לכתב התביעה). ההסכם נחתם בקשר לדירה מספר 51 המצויה בקומה ה- 13, אשר מחירה צוין כמחיר "לא סופי" של 10 מיליון ₪ (להלן: "הדירה").

במסגרת ההסכם התחייב הנתבע לשלם לתובע דמי תיווך בשיעור של 2% מהסכום הכולל של עסקת הרכישה, בתוספת מע"מ, וזאת "מיד עם חתימת הסכם מחייב ו/או התחייבות לביצוע העסקה, המוקדם מביניהם". עוד נקבע בטופס כי כל תשלום שלא יעשה בתוך שלושה ימים יישא הפרשי הצמדה וריבית כנהוג בחשבונות עו"ש, מהיום לתשלום ועד ליום פירעון התשלום בפועל.

בסעיף אחר שבטופס צוין כי התחייבות הנתבע לתשלום דמי התיווך הינה תמורת עצם קבלת כתובתו של הנכס והיא תחול בין אם תתבצע ההתקשרות באופן ישיר ובין אם באופן בלתי ישיר.

לאחר החתימה על ההסכם הוצגה הדירה בפני הנתבע על ידי התובע, ובהמשך הוצגה בפניו 3 פעמים נוספות על ידי התובע.