ת"א 18819-07-14 סרוג'י ואח' נ' פלאפון תקשורת בע"מ

בקשת המבקשת ליתן צו גילוי ועיון בקלטות ובתמלילי הקלטות שנזכרו בתצהיר גילוי המסמכים וצויין לידם "חסוי לשלב הזה"- היא הבקשה שלפני, כן עתרה המבקשת להורות על השלמת תשובות לשאלון.

עיינתי בבקשה בתגובה ובתשובה.

אשר לגילוי ועיון בקלטות - טוענים המשיבים כי החומר הוא חסוי מאחר שהוא בבחינת חומר שהוכן למשפט, והם מבקשים להשאירו חסוי ולהציגו בהתאם לשיקול דעתם ולמצער להשאירו חסוי עד לאחר הגשת תצהירי הנתבעת.

כבר אומר כי אין מדובר בחומר חסוי שהוכן לקראת משפט, שכן המשיבים (התובעים) מבקשים לעשות שימוש בקלטות כראיות במהלך המשפט, לפי שיקולם, ועל כן אין מדובר בחסיון של חומר אלא ברצון המשיבים לדחות את מועד גילוי המסמכים שבידם.

ההלכה שבה ומדגישה את "...חשיבותו של עיקרון הגילוי בין הצדדים במסגרת ההליך האזרחי. בעניין אחר עמדתי על כך שנקודת המוצא העקרונית בסוגייה היא זו של גילוי מרבי, מתוך תפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת (רע"א 6553/14 דן ישראל פלדמן נ' Deutsche Apotheker und Arztebank Eg, [פורסם בנבו] פסקה 14 וההפניות שם (16.03.2015)). כפי שנאמר בעניין סקולר, על-ידי השופט צ' טל: "כל חיסיון מפני הצגת ראיה רלוואנטית במשפט - הוא פגיעה בעשיית משפט. בהיותה רלבנטית עשויה הראיה להשפיע ואף להכריע, ומניעתה עלולה להוציא 'משפט מעוקל'" (שם, 781). לאור האמור, ננקטת ביחס לחובות הגילוי גישה מרחיבה... ערך גילוי האמת ועקרון הגילוי והחשיפה של חומר רלבנטי הם אפוא הכלל במשפט, ומניעת הגילוי היא החריג (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (27.6.2006))" (רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך ואח' (24.1.16)) (ההדגשה אינה במקור- א.נ.ח).

נקודת מוצא זו מחייבת גילוי מלא ורחב של המסמכים בשלב ההליכים המקדמיים כדי שאפשר יהיה "לשחק בקלפים גלויים" (כדברי בית המשפט ברע"א 4294/98) ויש למלא אחר עקרון הגילוי והעיון ההדדי. "שמירת פרטים וראיות למועד מאוחר יותר היא היוצאת מן הכלל... יוצאים מכלל "הקלפים הגלויים" עשויים להיות מקרים בהם מוצדק חיסיון, וכן מקרים בהם יש חשש כי הגילוי והעיון מתבקשים למטרה זרה, או שלא בתום לב, וכן כדי להכין ראיות שיש בהן לסתור את הראיות שבידי היריב... מקרים אלה מצדיקים, לעתים, דחיית הגשתה של ראיה (או חומר העשוי לשמש כראיה) למועד מאוחר יותר" (רע"א 9288/07 גאזי איוב נ. שפיגל צבי (7.11.07)).

השימוש בכלי זה, של מתן האפשרות לדחות את הצגת המסמך לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, צריך להעשות במשורה ורק כאשר מונחת תשתית איתנה המצדיקה סטייה מן הכלל.

בענייננו המשיבים לא טענו כלל לקיומה של זכות מוגנת כלשהי וכל רצונם הוא לגלות את הקלטות ואת התמלילים לפי בחירתם בשלב כלשהו במשפט; גם אין מדובר בחסיון המסמכים - שכן כאמור המשיבים בעצמם מבקשים לגלות את המסמכים ורצונם הוא לעגן את זכותם להציג את הקלטות כראיות במהלך המשפט, ככל שיחליטו לעשות כך, ולמצער מבקשים לגלותם רק לאחר שהמבקשת (הנתבעת) תגיש ראיותיה.

מכאן שמדובר בראיות קיימות שברגיל היה מקום לגלותן ורק מפאת החשש של המשיבים כי הצד שכנגד ישנה את גרסתו העובדתית בהתאם לקלטות שיגולו, הם סבורים כי יש הצדקה לדחות את מועד הגשת הראיות שאותן מבוקש שלא לגלות עד שהמבקשת תגיש ראיותיה.

עיון בכתב ההגנה שהגישה המבקשת מגלה כי גרסתה מפורטת, הכוללת טענות עובדתיות; המבקשת לא הסתפקה בכתב הגנה חסר גרסה המכחיש סתמית את טענות התובעים אלא פרשה בפירוט רב את גרסתה על פני 107 סעיפים הכוללים גם תתי סעיפים, ולא רק שטענה בפירוט את טענותיה אלא שאף הוסיפה התייחסות מפורטת בפרק ג' של כתב ההגנה שכותרתו "התייחסות לסעיפי כתב התביעה המתוקן כסדרם".

משכך – לא מצאתי כי יש ממש בחשש כי חשיפת הקלטות תאפשר למבקשת לשנות את גרסתה, ומאחר שכתב ההגנה אינו שותק אלא מציג גרסה מפורטת אני מורה למשיבים לגלות את הקלטות ואת התמלילים שבידם. אומר כי אין לי ספק שלמשיבים נוח יותר להשאיר בחזקתם ובסודיות את הקלטות ואת התמלילים 'ולהפתיע' את העדים במסגרת החקירות, ואולם נוחיות זו אינה עומדת בפני עצמה ובודאי שאין היא לבדה יכולה להיות סיבה לחרוג מעקרון הגילוי המירבי של המסמכים; כפי שציינתי לעיל, לאחר שראיתי את גרסתה המפורטת של המבקשת בכתבי הטענות לא מצאתי לדחות את מועד הגילוי והעיון ואני מקבלת את הבקשה.

שונה דעתי באשר לשאלון – קרי, לא ראיתי לחייב את המשיבים להשלים את התשובות לשאלות 1- 4.

אשר לשאלה 1- "מתי המסמך ו/או המסמכים האמורים הגיעו לידך" - השיב המצהיר כי אינו זוכר, וברי כי אינני יכולה לחייבו "לזכור".

אשר לשאלות 2- 4 שעניינן בירור הסוגייה של נסיבות הגעת המסמכים (שצורפו לכתב התשובה) לידי המשיב 1, מי היה זה שהעביר אותם, האם נטל אותם לבדו או שמא אחד מעובדי המבקשת מסרם לידיו – אינני מחייבת את המשיבים להשיב לשאלות אלה ואני מקבלת את תשובתם כ"לא רלוונטי" שכן אין השאלות הללו רלוונטיות לפלוגתאות שבתיק.

מטרת השאלות במסגרת הליך מקדמי של שאלונים היא

"... לחדד את השאלות השנויות במחלוקת ולהשיג הודיות, בהנחה שאם בעל דין ייאלץ לומר דבריו בתצהיר הוא יקפיד יותר בגרסתו. גילוי ידיעות בדרך של תשובות לשאלון נועד למטרה משולשת: