ת"א 18466-12-12 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' רובינשטיין ספרים (2006) בע"מ,תא"מ 10436-07-13 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' רובינשטיין ספרים (2006) בע"מ

1.לפניי שתי תובענות שטריות שהדיון בהן אוחד. התובע, בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: הבנק או התובע), הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בירושלים שתי בקשות לביצוע שטר כנגד הנתבעת בקשר לשבעה שיקים, שסכומם הנומינלי עומד על סך של 123,446 ₪ (תיקי הוצאה לפועל שמספרם 03-22979-12-7, 03-11612-13-8). השיקים בשתי התביעות משוכים מחשבונה של הנתבעת, חברת רובינשטיין ספרים (2006) בע"מ (להלן: הנתבעת או מושכת השיקים). הנפרעת הרשומה בשיקים היא חברת פלדהיים יודאיקה בע"מ (להלן: חברת פלדהיים או הנפרעת). הנפרעת הסבה את השיקים לבנק, שם התנהל חשבונה, בין התאריכים 1.12.2011 ו-13.2.2012. זאת, מספר חודשים לפני זמן הפירעון של השיקים. בחודש פברואר 2012 חברת פלדהיים וחברות הקשורות לחברת פלדהיים הגישו בקשה להקפאת הליכים. בהגיע מועד הפירעון של השיקים הם חוללו מסיבת "ניתנה הוראת ביטול" או "אין כיסוי מספיק" (ראו, עמ' 11 לפרוטוקול, שורות 27-26). 

2.הנתבעת הגישה התנגדויות לביצוע שטר בכל אחד מן ההליכים, ובשניהם ניתנה לה רשות להתגונן (החלטת כב' הרשמת מ' אב-גנים ויינשטיין מיום 30.4.2013 בת"א 18466-12-12 והחלטת כב' הרשמת הבכירה ס' אלבו מיום 4.7.2013 בת"א 10436-07-13). שתי התביעות אוחדו בהחלטתה של כב' השופטת ש' רנר מיום 28.11.2013. עם מינויה של כב' השופטת רנר לבית המשפט המחוזי, הועברו התביעות לדיון לפניי עובר לשמיעת ההוכחות.

טענות הצדדים

3.טרם אדון בטענות הצדדים, זה המקום לציין שהנתבעת העלתה מספר טענות במסגרת תצהירי ההתנגדות לביצוע שטר. טענה אחת (היעדר חותמת של הנתבעת על גבי השיקים), התבררה כלא נכונה עובדתית, ולפיכך הנתבעת חזרה בה ממנה (הגם שבתצהיר העדות הראשית מיום 2.6.2014 הוסיפה הנתבעת להעלותה). גם ביחס לטענות האחרות, דומה היה כי ככל שההליך התקדם מרביתן נזנחו, כך שבדיון ההוכחות, ובעיקר בסיכומים, כמעט לא הייתה התייחסות אליהן. תחת זאת, בחרה הנתבעת להתמקד בטענה לפיה התובע גבה את מלוא החוב בו חבה חברת פלדהיים מבטוחות אחרות שהיו בידו. טענה זו לא הועלתה בתצהירי ההתנגדות לביצוע שטר, וממילא, לא ניתנה לגביה רשות להתגונן. לכאורה, די היה בטעם זה כדי לדחות את הטענה. אולם, הטענה הועלתה בתצהיר העדות הראשית מטעם הנתבעת, ללא התנגדות ממשית מטעם הבנק (הגם שבהודעה מיום 28.5.2014 הודיע הבנק כי הוא שומר על מלוא טענותיו בעניין של הרחבת חזית). בפועל, גם התקיים דיון לגופה של הטענה במסגרת ההוכחות ובסיכומים. משכך, לא ראיתי לנכון לדחות את הטענה האמורה מטעם זה בלבד. כפי שיפורט להלן, דינה להידחות גם לגופה.

טענות הנתבעת

4.בהתנגדויות לביצוע שטר טענה הנתבעת שבינה לבין חברת יעקב פלדהיים בע"מ (חברה הקשורה לנפרעת) הייתה מערכת עסקית לאורך שנים, שבמסגרתה עסקו השתיים בהוצאה לאור ובשיווק ספרים. לטענת הנתבעת, השיקים מושא התביעות הם שיקים בלתי סחירים, מפני שמודפס בהם הכיתוב "שלמו ל..." ולא "שלמו לפקודת ...", כפי שנהוג בשיקים סטנדרטיים. עוד טענה הנתבעת בהקשר זה שבאותה תקופה בעסקאותיה עם חברת יעקב פלדהיים בע"מ נהגה להשתמש בשני סוגי השיקים (היינו, הן באלה עליהם מודפס הכיתוב "שלמו ל...", הן באלה עליהם מודפס "שלמו לפקודת..."). לטענת הנתבעת, במעמד קבלת הסחורה שילמה בשיקים שעליהם הכיתוב המודפס "שלמו לפקודת..."; ואילו בעסקאות שבהן נדרשה לשלם עבור הסחורה מראש (וטרם זו נמסרה לה), ניתנו לחברת פלדהיים שיקים שעליהם הכיתוב המודפס "שלמו ל..." (שאמורים היו להיות מוחלפים בסוג השני עם קבלת הסחורה). לפי הטענה, ההבחנה בין שני סוגי השיקים נועדה להגביל את האפשרות לסחר את השיקים. בפועל, נטען כי הסחורה בגינה נמסרו השיקים מושא התביעה לא סופקה, ומשכך ישנו כישלון תמורה מלא. לטענת הנתבעת, הבנק קיבל את השיקים בחוסר תום לב, ביודעו שסחרותם הוגבלה. עוד נטען שעומדת לנתבעת זכות קיזוז בגין שיקים של חברת יעקב פלדהיים בע"מ, שלא נגבו על ידה, בסכום העולה על מיליון ש"ח.

5.כאמור, בתחילת הדרך טענה הנתבעת, בתצהירו של מנהלה של הנתבעת, מר יעקב רובינשטיין (להלן: מנהל הנתבעת), שהשיקים נמסרו לחברת פלדהיים ללא חותמת של הנתבעת; ומסיבה זו, ולא מסיבת היעדר סחרותם, פעל הבנק בחוסר תום לב בקבלו את השיקים מחברת פלדהיים. ביום 14.1.2013 הוגש תצהיר מתוקן להתנגדות לביצוע שטר, שבמסגרתו חזר בו מנהל הנתבעת מהטענות להעדר חותמת של הנתבעת על גבי השיקים. בבקשה מיום 7.1.2013, שהוגשה מטעם בא כוח הנתבעת, נטען שהסיבה לשגגה שנפלה בתצהירו המקורי של מנהל הנתבעת נעוצה בכך ש"המבקשת הגישה מספר תצהירים כמעט זהים בהתנגדויות נוספות ובעניין זה נפלה טעות". על יסוד הגרסה שהוצגה במסגרת התצהיר המתוקן שהוגש בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

תצהירי העדות הראשית

6.שני תצהירים הוגשו בהליך שלפניי. מטעם התובע הוגש תצהירו של מנהל הסניף, מר דניאל בר (להלן: מנהל הסניף), ומטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מנהלהּ. בהתאם להחלטה בדבר היפוך סדר הבאת הראיות, הוגש קודם תצהירו של מנהל הנתבעת ולאחר מכן הוגש תצהירו של מנהל הסניף.