ת"א 17822-11-11 . בפני כבוד השופטת יעל אילני,סגנית נשיא

התובע מבקש למנות מומחה בתחום הפה ולסת.

ביום 31.7.09 נפגע התובע בתאונת דרכים בהיותו הולך רגל. במצורף לכתב התביעה הגיש התובע בקשה למינוי מומחים ובמסגרתה ביקש למנות מומחה בתחום הפה ולסת. בקשתו נדחתה בהחלטת כבוד הרשמת שרון הינדה מיום 10.12.12.

כעת, במקביל להגשת ראיותיו, עותר התובע בשנית למנות מומחה בתחום כירורגית הפה והלסת לבדיקתו.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

ראשית, בקשת התובע אינה מחדשת דבר והיא למעשה חזרה על בקשתו הראשונה שנדחתה. הדרך להשיג על החלטת הרשמת היא בדרך של הגשת ערעור על ההחלטה ולא באמצעות הגשת בקשה חוזרת.

ואולם, גם לגופו של עניין, לא מצאתי ראשית ראיה המצדיקה להיעתר לבקשה. התובע טוען כי כעשרה ימים לאחר התאונה נשרו לו ארבע משיניו באופן פתאומי. כראשית ראיה צירף התובע הצעת מחיר לטיפול בשיניים ובין היתר נאמר בה כי נמצאו שתי שיניים חסרות ושתי שיניים שבורות וכי "לטענתו של המטופל - דבר זה קרה לו אחרי 10 ימים מהתאונה".

כידוע, הלכה פסוקה היא כי במסגרת ראשית הראיה על התובע להצביע על ראשית ראיה לקשר סיבתי בין התאונה לנכות הנטענת [ר' לעניין זה רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו)].

המסמכים שצירף התובע אינם מצביעים, גם לא לכאורה, על קשר אפשרי כזה, למעט אמירה כי זו טענת התובע. יצוין כי התובע לא טוען כי נחבל בפניו בתאונה או כי שיניו נפגעו כתוצאה מהתאונה עצמה, אלא כי "נשירתן" של השיניים עשרה ימים אחר התאונה ארעה כתוצאה מהטראומה שעבר. עוד יצוין כי אף שהאירוע ארע לפי הנטען 10 ימים לאחר התאונה, המסמך הראשון אליו מפנה התובע (הצעת המחיר) נערך שלושה וחצי חודשים לאחר התאונה. לא הוגש מסמך רפואי המתעד טיפול או למצער בדיקה בסמוך לאירוע, ואפילו בהצעת המחיר לא צוין על ידי הרופא כי קשר בין ממצאיו לתאונה עשוי להיות אפשרי. הצעת המחיר העדכנית שצורפה לבקשה אינה מוסיפה דבר בעניין זה.

על כן, ובהעדר ראשית ראיה לצורך במינוי מומחה בתחום הפה ולסת אני דוחה את הבקשה.