ת"א 17796-09-12 אמסלם ואח' נ' אווירית ולמצנחי רחיפה ואח'

בתיק זה מונה פרופ' נוימן כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

המומחה בדק את התובע ביום 14.1.16, וביום 18.1.16 הייתה חוות דעתו מודפסת ומוכנה למשלוח, אולם מאחר שחלק מהצדדים לא שילמו את חלקם בשכרו של המומחה (מדובר ב-8 צדדים, הצריכים לשאת בשכרו לפי החלטת המינוי), התעכב משלוח חוות הדעת, בהתאם להנחיית בית המשפט כי המומחה יעביר את חוות דעתו רק לאחר שישולם שכרו.

ביום 10.2.16 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה ואת הודעות צד ג', עקב אי הגשת תצהירי עדות ראשית על ידי התובעים.

בעקבות פניית המומחה, ניתנה ביום 31.3.16 החלטה, לפיה העובדה כי ניתן פסק דין בתיק אינה מייתרת את הצורך בתשלום למומחה, וכי כל צד שטרם ביצע את התשלום למומחה, יעשה כן תוך 14 יום.

ביום 3.5.16 הודיע המומחה כי שניים מהצדדים טרם שילמו את שכרו. מדובר במדינת ישראל ובנתבעים 1-2.

באותו יום התבקשה תגובת המדינה ונתבעים 1-2 תוך 7 ימים, תוך שצוין כי מצופה שהתגובה תכלול הודעה כי שכרו של המומחה כבר שולם.

מהודעות המדינה שהוגשו מאז עלה כי התשלום נמצא בתהליך ביצוע וכי תוך מספר ימים הדבר יוסדר.

לעומת זאת, הנתבעים 1-2 לא הגישו כל תגובה וכל הודעה, ולפיכך ניתנה ביום 11.5.16 החלטה נוספת ובה נקבע, בין היתר כך:

"הנתבעים 1-2  לא הגיבו להחלטה מיום 3.5.16. אציין כי בשל מתן פסק הדין בתיק לא ניתן  אמנם להפעיל את הסנקציה של מחיקת כתב טענות הקבועה בתקנה 131(ב) לתקסד"א, אך אם עד יום 19.5.16 לא אקבל הודעה של הנתבעים 1-2 כי התשלום למומחה בית המשפט בוצע, אשקול השתת הוצאות משמעותיות על הנתבעים 1-2  לטובת אוצר המדינה, בשל הזלזול  בהחלטות בית המשפט ואי קיומן".

גם לאחר החלטה זו לא התקבלה כל הודעה על ידי הנתבעים 1-2.

בנסיבות אלה, אני מוצא לנכון להשית על הנתבעים 1-2 הוצאות לטובת אוצר המדינה.

התנהגותם של הנתבעים 1-2 מלמדת על זלזול בהחלטות בית המשפט ואי התייחסות אליהן, עד כי אפילו תגובות אינן מוגשות להחלטות אלה, לא כל שכן כשהאמור בהן לא מבוצע. התנהגות הנתבעים 1-2 מלמדת גם על זלזול בהליך ובמומחה בית המשפט, הזכאי לקבלת שכרו, ומערערת את אמון המומחים הממונים על ידי בית המשפט בכך שיקבלו את שכרם עבור עבודתם.