פלוני נ' מדינת ישראל
|
ת"א בית משפט השלום ירושלים |
1764-08-10
7.10.2019 |
|
בפני השופטת: קרן מילר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובע: פלוני עו"ד עמוס גבעון |
נתבעת: מדינת ישראל עו"ד ענבל דרור |
| פסק דין | |
רקע והשתלשלות ההליך
-
התובע, יליד 1942, עלה לארץ ממרוקו בשנת 1956. הוא התגורר בישראל עד לשנת 1991 ואז עבר לגור בארצות הברית, שם הוא חי עד היום.
-
התובע טופל בהקרנות נגד מחלת הגזזת בהיותו בן 10 לערך טרם עלייתו לישראל. במסגרת דיון בתביעה שהגיש התובע ביום 25.5.2009 לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן "חוק הגזזת"), הכירה המדינה בכך שהתובע עבר טיפול בהקרנות כנגד מחלת הגזזת. עם זאת, בהמשך ההליך תביעתו נדחתה לאחר שהתברר כי הוא אינו תושב ישראל.
-
טענתו של התובע בהליך זה היא כי המדינה ידעה על הקשר בין ההקרנות שקיבל התובע לבין סיכון ללקות במחלות שונות. על אף זאת לא יידעה המדינה את התובע על סיכון זה, ובכך מנעה ממנו מעקב רפואי או טיפול רפואי שהיו מונעים את נזקי המחלות מהן הוא סובל או מקטינים את נזקיהן.
-
ההליך החל בבית המשפט המחוזי ובשלב כלשהו הועבר לבית משפט זה. במהלך ההליך הגישה המדינה בקשה לסילוק התביעה על הסף בטענה כי חובת היידוע חלה רק על מי שהתגורר בישראל בתקופה בה עמדה חובה זו בתוקף. בית המשפט (כב' השופט רובין) דחה טענה זו וקבע כי חובת היידוע אינה מוגבלת רק למי שמתגורר בישראל, שכן לא הוטל על המדינה לפנות באופן יזום לאותם אלו שטופלו בהקרנות. נקבע כי השאלה הרלוונטית היא שאלה של קשר סיבתי. חובתה של המדינה היתה להפיץ חוזר מנכ"ל לרופאים בישראל, ויש לבחון האם עמידה של המדינה בחובתה זו היתה מביאה ליידועו של התובע אשר שהה בחו"ל. שאלה זו, כך נקבע, הינה שאלה עובדתית שתיבחן בהליך.
-
בהמשך נענה בית המשפט לבקשת המדינה לדון תחילה בטענת ההתיישנות. לאחר שהתיק הועבר לטיפולי נשמעו הוכחות בשאלה זו. ביום 23.10.17 דחיתי את טענת ההתיישנות. נקבע כי יש לראות את שנת 2004 כמועד בו החלו להתגבש נזקיו של התובע, עם גילויו של הגידול בבלוטת התריס, ולפיכך התביעה לא התיישנה.
-
במסגרת ראיותיו הגיש התובע שתי חוות דעת רפואיות: האחת של ד"ר יורם גורביץ בתחום האא"ג. בהתאם לחוות הדעת התגלתה אצל התובע הגדלה של בלוטת התריס ובשנת 2006 היא נכרתה בחשד לגידול ממאיר. המומחה קובע כי לתובע נותרו 10% נכות עקב כך. ד"ר גורביץ מציין שישנו קשר סיבתי בין הקרנות נגד מחלת הגזזת לבין גידולי בלוטת התריס.
-
חוות הדעת השניה שהוגשה על ידי התובע הינה מטעם ד"ר אנטוני נפתלי בתחום הפסיכיאטרי, ובה הוערכה נכותו הנפשית של התובע בגובה של 20% לצמיתות.
-
המדינה הגישה מטעמה אף היא שתי חוות דעת. בתחום האונקולוגיה הוגשה חוות דעתו של פרופ' אברהם קוטן. המומחה מונה ארבע מחלות מהן סובל התובע ושניתן לקשור אותן להקרנות שעבר: סרטן עור מסוג תאי בסיס (BCC) באזור האף; אדנומה שפירה בבלוטת יותרת המוח; זפק רב קשריתי שפיר בבלוטת התריס; וקטרקט בעיניים. חוות הדעת מתייחסת לגידולים שאותרו אצל התובע, לנכותו בגין כל אחד מהם ולקשר שלהם לעילת התביעה.
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
חזרה לתוצאות חיפוש >>