ת"א 1754-02-15 ששון נ' פתו-לאב דיאגנוסטיקה בע"מ ואח'
|
ת"א בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו |
1754-02-15
13.4.2015 |
|
בפני השופטת: דליה גנות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: אברהם ששון |
נתבעים: 1. פתו-לאב דיאגנוסטיקה בע"מ 2. מרכז רפואי רבין 3. שירותי בריאות כללית מס' תאגיד 589906114 |
| החלטה | |
1. לפני תובענה אשר הוגשה על ידי התובע, יליד 27/9/56, בגין אבחון שגוי של מחלתו, אשר גרר מתן טיפול תרופתי וניתוחי שגוי, והותירו עם נזקים קשים.
2. מכתב התביעה עולה, כי התובע עבר בדיקת גסטרוסקופיה בתאריך 24/7/13, אשר במהלכה אובחן תהליך גידולי, ונשלחה ביופסיה לבדיקה אצל הנתבעת 1 (להלן: המעבדה). התהליך הגידולי אף נצפה בבדיקת CT חזה ובטן.
בתאריך 4/8/13 התקבלה תשובת המעבדה, לפיה מדובר בגידול קיבה אלים וממאיר מסוג אדנוקרצינומה. התובע אושפז בבית החולים בילינסון והחל לקבל טיפול כימותרפי בנסיון לצמצם את גודלו של הגידול, אלא שמטרה זו לא הושגה.
עקב לחצה של רעיית התובע הוחלט לנתחו, ובניתוח זה הוסרה קיבתו בשלמותה, וכן הוסרה אונת כבד ובלוטות לימפה, ונשלחו ביופסיות למעבדת בית החולים. בתאריך 16/12/13 התקבלה תשובת מעבדת בית החולים, לפיה אין מדובר בגידול קיבה מסוג אדנוקרצינומה, כי אם בגידול מסוג גיסט, אשר לא הצריך טיפול כימותרפי, אלא טיפול ביולוגי, אשר לאחריו צפוי היה התובע לעבור ניתוח לכריתת הגידול, ואולי אף חלק קטן מקיבתו, אולם לא היה כל צורך בכריתת אונת הכבד ובלוטות הלימפה.
כיום מצבו של התובע קשה מאד. הוא סובל מבעיות עיכול קשות כתוצאה מכריתת הקיבה, סובל מכאבים ומטופל, בין היתר בקנאביס רפואי, ועקב הטיפול הכימותרפי, סבילותו לתרופה הביולוגית, לה הוא נזקק מלכתחילה – גליבק – הינה נמוכה ביותר, דבר שיש בו כדי להשפיע על הפרוגנוזה שלו ותוחלת חייו.
התובע צירף את חוות דעתו של הפתולוג – פרופ' אליעזר רוזנמן – הקובע בחוות דעתו, כי המעבדה לא ביצעה את הצביעות המקובלת לזיהוי מקור התא הגידולי, דבר שגרם לטעות בזיהויו. הפתולוג אף מביע תמיהה על כי רופאי בית החולים בילינסון לא עשו רוויזייה נוספת של הביופסיה, מה עוד שבדיקה פתולוגית שכן התבקשה על ידם ל HER2 הייתה שלילית, עובדה שהייתה צריכה לעורר ספק בנוגע לנכונות התשובה הפתולוגית הראשונית, שכן למרבית הקרצינומות של הקיבה יש צביעות חיובית.
עוד צירף התובע את חוות דעתו של האונקולוג – דר' יצחק שנירר – אשר מסביר את תוצאותיו ההרסניות של הזיהוי השגוי על חייו של התובע, ובהתאם לחוות דעתו של הפנימאי פרופ' רחמילביץ, נכותו של התובע עקב כריתת האיברים המיותרת הינה בשיעור של 80%, בצירוף 10% נוספים בגין צלקת.
התובע צירף עוד את חוות דעתה של הפסיכיאטרית – דר' ברוריה גונן פסטרנק – הקובעת כי נכותו של התובע, כתוצאה מכל האמור, הינה בשיעור של 50%.
3. נוכח האמור הנני קובעת כדלקמן:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|