ת"א 16976-11-15 נידם בנין ופיתוח (1994) בע"מ נ' זירעיני ואח'
|
ת"א בית משפט השלום רחובות |
16976-11-15
6.7.2016 |
|
בפני השופט: איל באומגרט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשים: 1. עאידה זירעיני 2. עותמאן זירעיני |
המשיבה: נידם בנין ופיתוח (1994) בע"מ |
| החלטה | |
|
לפניי בקשה למחיקת סעיפים 22-27 ולהוצאת נספחים א'-ג' מתצהיר עדות ראשית של מנהל התובעת, מר שמעון נידם.
לטענת הנתבעים – המבקשים בבקשה - הסעיפים והנספחים לעיל מתייחסים לאירועים שאירעו לאחר הגשת כתב התביעה ומבלי שהוגשה בקשה לתיקונו. הנתבעים מתנגדים לכל הוספת עובדות או לשינוי חזית ללא תיקון כתב התביעה ומבלי שתינתן להם הזכות לתקן את כתב הגנתם בהתאם.
התובעת טוענת כי אין בסעיפים ובנספחים לעיל משום הרחבת חזית אסורה כיוון שאין בהם כל חריגה מגדרי עילת התביעה. לטענתה, הסעד המבוקש בכתב התביעה הינו פינוי מושכר הנובע מהפרות חוזרות ונשנות של הסכם השכירות מצד הנתבעים. עוד טוענת התובעת כי מאחר והמדובר ביחסי שכירות הנמשכים במהלך ניהול התביעה, אין בפירוט התפתחויות שחלו מאז הגשתה כדי להוות חריגה מהנטען בכתב התביעה. בנוסף, טוענת התובעת כי הנתבעים השיבו לאמור בסעיפים שאת מחיקת הם מבקשים בתצהיר עדות ראשית שהוגש מטעמם ובכך הסכימו מכללא להעלאת הטענות המפורטות בהם.
דיון והכרעה:
התביעה היא תביעה לפינוי הנתבעים משטח מסחרי שבבעלות התובעת, המתנהלת, בשל מורכבותה, בסדר דין רגיל. הסכם השכירות נכרת בין הצדדים ביום 9/11/14 לתקופה שבין 1/1/15-31/12/19. כמפורט בכתב התביעה, פינוי הנתבעים מבוקש בשל הפרות הסכם השכירות, הבאות לידי ביטוי באי עמידה בתשלום דמי שכירות, אי תשלום חשבונות חשמל ועוד (פרק ד' לכתב התביעה).
כתב התביעה הוגש בחודש נובמבר 2015 ולא נתבעו בו סעדים כספיים אלא סעד של פינוי בלבד.
בסעיפים 22-27 לתצהיר עדות ראשית מטעם התובעת שהוגש ביום 20/3/16 מפרט מר שמעון נידם את ההפרות הנוספות אותן הוא מייחס לנתבעים, לאחר הגשת כתב התביעה, הבאות לידי ביטוי בביצוע קיזוזים שלא כדין בחודשים ינואר-מרץ 2016. הסעיפים לעיל אף מפרטים את חלופת המכתבים בין הצדדים בנושא זה והנספחים א'-ג' הינם חלק מהתכתבות זו.
עילת התביעה החוזית בתביעה הנוכחית נובעת מהפרת הסכם השכירות שנכרת בין הצדדים. עילה זו התגבשה במלואה בטרם הגשת כתב התביעה. הפרות נוספות של הסכם השכירות, המתוארות בסעיפים 22-27 הינן הפרות חדשות – שאינן חלק מכתב התביעה נשוא הדיון.
במצב דברים זה, בו המדובר בהפרה חדשה או בהפרה נמשכת, הפסיקה מציעה שני פתרונות אפשריים: הגשת תביעה נפרדת בלא צורך בקבלת היתר מביהמ"ש או, לחילופין, במידה ודבר ההפרה החדשה נודע לתובע בטרם מתן פסק-הדין, הכללתה בכתב התביעה בדרך של הגשת הבקשה לתיקונו.
לעניין זה ראו דברי כב' השופטת וולנשטיין בע"א 830/86 ס.א.ר. חרושת דפנה נ' ס.א.ר. סרט אלכסון (פורסם במאגרים):
"... אך אין זה הדין לגבי הפרה, שנטען כי אירעה לאחר הגשת התביעה הראשונה, הפרה המהווה עילה חדשה, אשר בגינה זכאית המערערת לתבוע, ואין היא זקוקה לצורך זה לרשות לפיצול סעדים ... ... ... באשר ההפרה החדשה הולידה כאמור עילה חדשה לתביעה, ואם כך הדבר, אין לבוא בטרוניה למערערת על שלא הגישה לבית-המשפט השלום בקשה כזאת לתיקון התביעה הראשונה. לי נראה שלגבי ההפרה החדשה הזאת לא הייתה חובה לבקש תיקון התביעה הראשונה, ומותר היה להגיש את התביעה בנפרד, כפי שהוגשה".
הכללת הפרה חדשה, המושתתת על עובדות חדשות, אשר נולדה לאחר הגשת התביעה, באמצעות העלאתה מסגרת הראיות, ללא נטילת הסכמת הצד שכנגד ומבלי לעתור לבקשה לתיקון כתב התביעה, מהווה הרחבת חזית אסורה. זאת, כיוון שלא נטענה - מטבע הדברים - בכתב התביעה ואינה חלק מהמחלוקת נשוא התביעה.
האיסור להרחיב חזית נובע מהעיקרון לפיו בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוגדרה בכתבי הטענות. מבחינה מהותית איסור זה מגן על הנתבע מפני עיוות דין, בכך שהוא מאפשר לו להיערך כראוי להתמודדות עובדתית ומשפטית עם הסוגיות העולות מכתבי הטענות (ראו בע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים נ' נגוהות (פורסם במאגרים) וכן בספרו של המלומד א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שתים עשרה), עמ' 146-147 והאסמכתאות שם).
בענייננו, ביקשה התובעת לכלול בתצהיר עדות ראשית של מר שמעון נידם, התייחסות להפרה נוספת, שזכרה לא בא בתביעתה, מבלי לבקש לתקנה. לאור הפסיקה, ומשלא פעלה התובעת להגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה, אין מניעה כי תוגש תביעה נפרדת בגין הפרה זו אך לא ניתן להכלילה בתביעה נוכחית.
טענת התובעת לפיה התייחסות לסעיפים ולנספחים שמחיקתם והוצאתם מבוקשת בתצהיר עדות ראשית של עד מטעם הנתבעים מהווה הסכמה להרחבת חזית, דינה להידחות.
בבקשה הנוכחית שהוגשה בצוותא חדא עם הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה, הדגישו הנתבעים כי הם מתנגדים מכל וכל להרחבת חזית נשוא הבקשה. ההלכה היא כי "רק כאשר בית המשפט שוכנע שבעלי דין הסכימו, במפורש או מכללא, לנהל את המשפט שלא בהתאם לכתבי הטענות ... כי אז לא ישמש ה הנימוק הפורמלי של סטייה מכתבי הטענות עילת לפסילת הדיון" (גורן, עמ' 146). לאור התנגדותם המפורשת של הנתבעים להרחבת החזית באמצעות תצהיר עדות ראשית מטעם התובעת, הרי שהטענה בדבר הסכמתם, נדחית.
העולה מן המקובץ הוא כי דין הבקשה להתקבל. הסעיפים 22-27 בתצהיר מר שמעון נידם יימחקו. הנספחים א'-ג' יוצאו מתיק ביהמ"ש. ככל שהתובעת סבורה כי יש למחוק בהתאמה סעיפים מתצהיר העד מטעם הנתבעים, תגיש בקשה מתאימה תוך ציון מספרי סעיפים.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|