פלונית נ׳ לומברוזו ואח׳

מי אחראי לפצות נוסע ברכב היוצא ממנו ועושה בו שימוש מחוץ לרכב, ונפגע על ידי רכב אחר? זוהי השאלה המרכזית בה על בית המשפט להכריע בתיק מאוחד זה. פסק הדין יהיה תמציתי בהתאם לתקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 ויתייחס אך לסוגיות הנדרשות לצורך ההכרעה בתביעות.

רקע

1. בתאריך 26.6.13 ארעה תאונת דרכים שבה פלוני, ז"ל קיפח את חייו. היה זה לאחר שהצטרף כנוסע אקראי ('טרמפיסט') לרכב שבו נהג נתבע 2 (המבוטח על ידי נתבעת 4) כאשר במהלך הנסיעה הרכב נתקע (ומכאן יכונה "הרכב התקול"), והמנוח יצא מחוצה לו כדי לדחוף אותו. למרבה הצער, רכב שנסע מאחור, שבו נהג נתבע 1 (המבוטח על ידי נתבעת 5) פגע בו והביא למותו (רכב זה יקרא להלן "הרכב הפוגע"). בסמוך נסע גם רכב ניסאן (להלן: "ניסאן") שבו נהג נתבע 3 (המבוטח על ידי נתבעת 6) וגם בו פגע הרכב הפוגע כשהוא גורם לניסאן לנזקי רכוש בלבד (כל התרחשות תיקרא להלן "התאונה").

2. התובעת בתיק 16445-07-15 היא אלמנתו של המנוח, התלויה בו והיורשת לפי צו ירושה (להלן: "האלמנה"). האלמנה הגישה תביעה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק") וזאת נגד שלושת נהגי הרכב (התקול, הפוגע והניסאן) ומבטחת השימוש בהם (להלן: "התביעה העיקרית"). טרם שהחלה שמיעתו של התיק, כל הצדדים הגיעו להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, במסגרתו האלמנה פוצתה בסכום של 62,780 ₪ (כולל שכר טרחה והוצאות), מעבר לתגמולי המוסד לביטוח לאומי ולתגמולי פנסיה. סכום הפשרה שולם במימון ביניים ובחלקים שווים על ידי מבטחת הרכב התקול (נתבעת 4, להלן:"הפניקס") ומבטחת הרכב הפוגע (נתבעת 5, להלן: "מגדל") (ראו פסק דין חלקי מתאריך 1.6.19).

המחלוקת שנותרה בתיק העיקרי, בגינה נשמעו ראיות ושבה על בית המשפט להכריע בפסק דין זה היא בין הנתבעים, בינם לבין עצמם - על מי מהם לשאת בפיצוי לעיל, כולו, חלקו או אם בכלל.

3. מאחר שהתאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ'תאונת עבודה', הוא שילם וישלם לאלמנה גמלאות (קצבת שאירים). בגין האמור המוסד לביטוח לאומי הגיש בשנת 2019 תביעה כספית בסכום של כ – 367,000 ₪ נגד שתיים מהמבטחות (הפניקס, של הרכב התקול ומגדל, של הרכב הפוגע), וזאת לשיפויו על יסוד הסכם רב-שנים שבינו לבין כל אחת מהן. זוהי התביעה בת"א 53589-10-19 (להלן: "התביעה ההסכמית").

ככל שיוכרע כי על מגדל, מבטחת הרכב הפוגע, לשאת בתשלום כלשהוא למוסד לביטוח לאומי, בית המשפט יידרש לדון גם בהודעה לצד שלישי ששלחה למבטחת הרכב השלישי, שלדידה גם הוא היה מעורב בתאונה היא מבטחת הניסאן (להלן :"ביטוח חקלאי"), לשיפויה בכל סכום שבו תחוייב, אם תחוייב, העולה על שיעור חבותה היחסית.

4. שתי התביעות, העיקרית וההסכמית, אוחדו לפני מותב זה (ראו החלטה מתאריך 22.1.20 של כבוד ס"נ השופט קורן). פסק דין זה מהווה איפוא פסק דין משלים בתביעה העיקרית, ופסק דין בתביעה ההסכמית.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את הצדדים ועדיהם וקראתי את הסיכומים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין שתי התביעות, העיקרית וההסכמית, להתקבל נגד מבטחת הרכב התקול (הפניקס) בלבד. מגדל וביטוח חקלאי אינן חבות בתשלום פיצוי לאלמנה, מגדל גם אינה חייבת בשיפוי המוסד לביטוח לאומי והתביעות נגדן נדחות. בהתאמה, גם ההודעה לצד שלישי ששלחה מגדל לביטוח חקלאי, נדחית. להלן נימוקיי;