ת"א 1611/09 עברון ואח' נ' קשת אגרות חוב בע"מ ואח',ת"א 1697/09 רוזנבוים נ' סטנדרד פורס מעלות בע"מ ואח',ת"א 1697/09 רוזנבוים נ' סטנדרד פורס מעלות בע"מ ואח'

לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק"). הבקשה הוגשה בתאריך 9.2.2016 וצורפו אליה תצהירי הצדדים ובאי כוחם כנדרש. ביום 10.2.2016 ניתנה החלטה המורה להעביר את הבקשה לתגובת היועמ"ש ומנהל בתי המשפט ולפרסם הודעה בדבר הגשתה. ביום 21.2.2016 הודיעו הצדדים לבית המשפט על ביצוע הפרסום ומסירת הבקשה כנדרש. עמדת היועמ"ש נמסרה ביום 2.5.2016 וביום 9.5.2016 התקיים דיון בבקשה. לאחר כל אלה נפנה ביהמ"ש לתן החלטתו בבקשה.

יצוין כבר כעת, כי תיק זה קשור בטבורו לתיק 1383/09 דויטש, המנוהל ע"י אחד מב"כ התובעים הייצוגיים ועוסק בנושאים דומים. על אף שתיקים אלו לא אוחדו באופן רשמי, הרי שהצדדים התנהלו בהם כתיקים קשורים, כך בין היתר פרוטוקול חקירה מתיק אחד שימש ראיה בשני התיקים.

רקע

ביום 25.1.2010 הגישו המבקשים בקשה מאוחדת לאישור תביעה ייצוגית, לאחר שהוגשו בקשות נפרדות ע"י כל אחד מהמבקשים באמצעות בא כוחו. בבקשה נטען, כי המשיבים הפרו את חובת הזהירות ו/או הנאמנות ו/או הגילוי החלות עליהם בנוגע לאג"ח מובנות בנות 1 ₪ ע.נ שהנפיקה המשיבה 1, חב' קשת אגרות חוב בע"מ. שטרי ההתחייבות שגיבו את האג"ח הונפקו ע"י Lehman Brothers Bankhous AG (להלן: "ליהמן גרמניה") שהיה בבעלות של Lehman Brother Holdings Inc , (להלן: "ליהמן החזקות") אשר פתחה בהליכי פשיטת רגל ביום 15.9.2008. בעקבות כך, המפקח על הבנקים בגרמניה הוציא צו המורה על הפסקה ביצוע תשלומים ע"י בנק ליהמן גרמניה.

המבקשים טענו, כי היה על המשיבים לדווח למחזיקי האג"ח על אירועים שונים בלימהן החזקות עובר ליום 15.9.2008 אשר, כך המבקשים, הצביעו על עלייה בסיכון לו חשופים מחזיקי האג"ח. כלפי חב' קשת ומשיבים 2-8 (בעלי מניות ונושאי משרה בחברה) נטען, כי הם לא פעלו כראוי בכך שלא ערכו ביטוח פיקדונות, ובכך שלא החליפו את ליהמן גרמניה בבנק מגבה אחר. כן נטען כנגד תיקון שנערך בהסכם השירותים שבין חב' קשת לבין המשיבות 7 (חב' אקספרט) ו-8 (חב' אקסלנס).

המבקשים הוסיפו וטענו, כי היה על המשיבה 9, חברת הדירוג מעלות (להלן: "מעלות"), להוריד את דירוג האג"ח בחודשים שקדמו לקריסת ליהמן החזקות. עוד נטען, כי המשיבה 10, החברה לנאמנות של בנק לאומי, לא מילאה כיאות את התחייבויותיה כלפי מחזיקי האג"ח.

בעת הגשת התביעה הוערך סכום התביעה בגובה התחייבות חב' קשת בסך של 286 מיליון ₪. סכום זה הופחת לאחר מכן בחוות דעת מומחה מטעם המבקשים לסך של 63-104 מיליון ₪.

בתגובה לבקשת האישור דחו המשיבים את כלל טענות המבקשים כנגדם. המשיבים טענו, בין היתר, כי לא הפרו כל חובת זהירות ו/או נאמנות ו/או גילוי בקשר עם אגרות החוב. נטען, כי קריסת לימהן החזקות הייתה בלתי צפויה והפתיעה את שוק ההון בכללותו, לרבות את הרגולטורים האמריקאים ואת סוכנויות דירוג האשראי הבינלאומיות והתבססו בין היתר על דו"ח הבודק שפורסם במסגרת הליכי חדלות הפירעון של ליהמן החזקות בארה"ב, לפיו מנהליה ביצעו מניפולציות חשבונאיות בכדי להסתיר את מצבה האמתי מציבור המשקיעים, הרגולטור וסוכנויות דירוג האשראי. עוד נטען, כי הבקשה והתביעה מבוססות על "חכמה בדיעבד" וכי לא הייתה חובת דיווח על אילו מהאירועים המצוינים בבקשה, אשר ממילא היו אירועים פומביים שהיו גלויים בפני מחזיקי האג"ח, ובפרט כאשר 80% ממחזיקי האג"ח הינם משקיעים מוסדיים. כן נטען, כי אין כל קשר סיבתי בין טענות המבקש לנזק הנטען וכי המבקש לא צירף לבקשתו כל חוות דעת מומחה, על אף שטענותיו בבקשה מחייבות הוכחה באמצעות חוות דעת כאמור.

חב' קשת והמשיבים 2-8 דחו את טענות המבקשים בדבר אי עריכת ביטוח פיקדונות, אי החלפת הבנק המגבה ותיקון ההסכם – אשר נטען שהיה חלק משינוי מבני רוחבי במשיבה 8. תגובת המשיבים 1-2, 4,6, 8 נתמכה בחוו"ד המומחה פרופ' דן גלאי ותגובתם המשיבים 3,5,7 נתמכה בחוו"ד המומחה פרופ' אמיר ברנע. שני המומחים מצאו כי קריסת ליהמן החזקות הייתה בלתי צפויה.