ת"א 15598-12-11ת"א 48092-01-12,א 48092-01-12בפני: כב' השופט אלכסנדר רון

1.כללי 

פסק דין בתביעה ובתביעה שכנגד שמקורן בהתקשרות (ואולי סדרת התקשרויות), לפיהן מכרה בר עמי לברונשטיין חומרים לבניה ולשיפוץ שתי הדירות שבבעלותן, בפרט מרצפות שיש, אך על הפרק גם מוצרים נוספים.

2.תמצית טענות הצדדים

א.לטענת בר עמי, כמפורט בכתב התביעה שהוגש בראשיתו בסדר דין מקוצר, לאחר רכישת מוצרים שונים נותרו ברונשטיין חייבים לה על פי כרטיס הנהלת החשבונות הממוחשב את הסך של 37,244 ₪ (נכון למועד הגשת התביעה).

ב. טענות ברונשטיין המהוות, במקביל, הן, בחינת מגן כלפי תביעת בר עמי, והן חרב בה נעשה שימוש במסגרת התביעה שכנגד, כוללות מספר רכיבים [מטעמים שבבהירות הדברים, אתיייחס חלקית לסעיפים העיקריים בתצהיר אנה ברונשטיין (להלן: "אנה"), וחלקית לכתבי טענות].

ג.ואולם, תחילה, לגרסת אנה במישור העובדתי.

1.כאמור, בפרט מסעיף 5 לתצהירה ואילך, סמוך למאי או יוני 2011, אכן הוזמנו מוצרי בנייה מבר עמי. העיקרי שבמוצרים – מרצפות שנועדו לכסות שטח של 360 מ"ר, המיוצרות בספרד, מדגם נתון, תמורתן שילמו 100,000 ש"ח.

2. כאמור בסעיף 6 לתצהיר אנה, סופקו המרצפות, על פי הנטען, באיחור של כחודשיים, במחצית אוגוסט. ברונשטיין באמצעות בעלי המקצוע מטעמם החלו לרצף בביתם כ- 11 מ"ר מרצפות, אך עד מהרה הגיעו כדי מסקנה, שאין אלה המרצפות שהזמינו, ובהמשך עשו הן את דרכן למשרדי בר עמי בטענה בדבר אי התאמה.

3.למרות שאין בר עמי נכונה לקבל את טענת אי ההתאמה עד עצם היום הזה, ולמרות שכבר נעשה שימוש בחלק מהמרצפות, אמנם חלק קטן, נכונה היתה היא לקבל חזרה את המרצפות המקוריות, ולספק, תמורת תשלום נוסף בסך של 58,000₪, מרצפות אחרות אותן בחרו ברונשטיין. אף אין המדובר בכמות של מה בכך. די בעיון קל בסעיף 12 לתצהיר אנה עצמה, כדי ללמוד על כך, שהמדובר בכ- 330 מ"ר.

ד. על רקע האמור, נתגבשו בפי ברונשטיין טענות התביעה שכנגד.