ת"א 15369-05-14 סכראן נ' מחסני מזון קרית אליעזר פ. מ. ח.פ.513226050 ואח'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין מיום 23/6/14

1.ביום 11/5/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעות תביעה על סך 56,000 ₪ בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, ביום 11/3/11 כאשר הגיעה ביחד עם אחותה נאדיה אבו שקארה לסופר של הנתבעת 1 לצורך עריכת קניות והחליקה על הרצפה הרטובה. הנתבעת 2 היא המבטחת של הנתבעת 1.

2.בכל הנוגע לחבות נטען כי הנתבעת 1 התרשלה כאשר לא הקפידה שהריצפה בסופר תהיה יבשה כאשר נמצאים קונים בסופר. בכל הנוגע לגובה הנזק, נטען כי מאז התאונה סובלת התובעת, אישה בת 59, מכאבים חזקים בכל הגוף לרבות דקירות בעין והחלשות הראייה. נטען כי התובעת מוגבלת בתנועה ונאלצת להיעזר בבני משפחתה בביצוע פעולות פשוטות. רכיבי הנזק מורכבים מהוצאות שונות ועזרת צד ג' בסך של 20,000 ₪, הוצאות רפואיות בסך של 6,000 ₪ וכן כאב וסבל ואובדן הנאת חיים בסך של 30,000 ₪.

3.ב"כ התובעת צירף לכתב התביעה תעודת חדר מיון בה נאמר כי לדברי התובעת היא נפלה בסופר ונחבלה בגב ובצוואר וכן מתלוננת על כאבים בירך שמאל. לאחר בדיקה לא נמצאו אצל התובעת סימני חבלה חיצוניים או דפורמציות. כמו-כן לא נמצאו מגבלות בטווחי תנועה בצוואר, בגב ובארבע הגפיים, לא נמצאה רגישות בקו האמצע של עמוד השדרה לכל אורכו. צילום של עמוד השדרה והאגן לא העיד על חבלה גרמית חריפה. כמו-כן צורפה לכתב התביעה הפנייה של התובעת על ידי רופא המשפחה לרופאת עיניים מיום 22/3/11 לאחר שהתובעת התלוננה על כאבים בעין שמאל והרגשת גוף זר.

4.בנוסף צירף ב"כ התובעת לכתב התביעה חלק ממכתב דרישה אותו שלח לנתבעת 2 ביום 12/2/14 ועליו תגובת הנתבעת 2 וכן תשובה קודמת של הנתבעת 2 למכתב דרישה של בא כוחה הקודם של התובעת מיום 29/10/12. מעיון במכתבים אלו עולה כי הנתבעות טוענות כי לא היתה כל רטיבות במקום הנטען, כאשר התובעת נפלה כיוון שנעלה נעלי עקב אשר ככל הנראה גרמו לאי שיווי משקל. עוד עולה כי הנתבעות טוענות להעדר רצף טיפולי לעניין מכאוביה של התובעת הקשורים לנפילה וכן לקיומם של מכאובים אלו לפני התאונה וללא קשר אליה. עוד נטען כי העצם הזר אשר נמצא בעינה של התובעת, אינו קשור לנפילה.

5.ביום 12/5/14 הומצא כתב התביעה לנתבעת 1. ביום 18/5/14 הומצא כתב התביעה לנתבעת 2. הנתבעת 2 לא הגישה כתב הגנה במועד ולא ביקשה אורכה להגשת כתב הגנה ולכן ביום 23/6/12 ניתן פסק דין המחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

6.ביום 10/7/14 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין. באשר לסיבת המחדל צורף תצהיר של גברת קארן לוי יעקב, עובדת במחלקת התביעות של הנתבעת 2 (להלן: "קארן"). קארן טוענת כי בשל יציאתה לחופשת לידה / שמירת היריון של המטפלת בתיק, התיק לא טופל במועד. נטען כי כאשר הגיע התיק לטיפולה, פנתה ביום 26/6/14 לב"כ התובעת כדי לבקש הסכמתו למתן אורכה להגשת כתב הגנה ונתבשרה כי כבר ניתן פסק דין. קארן טוענת כי כמעט שלא נתקלה בהתנהלות שכזו מצד ב"כ תובעת לאורך עבודתה במחלקת התביעות. בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, צורף מסמך המתיימר להיות תצהיר של מיכל רדולסקי, סגנית מנהלת הסניף של הנתבעת 1 (להלן: "מיכל"). בסיפת התצהיר במקום המיועד לחתימת האימות של עורך הדין, נכתב כי התצהיר אומת באמצעות הפקס והטלפון ויאומת כדין במועד הדיון. לא ברור מדוע בחר ב"כ הנתבעות להגיש ביודעין תצהיר שלא נערך כדין. כך בפרט כאשר המשרד של ב"כ הנתבעות מצוי בדרך העצמאות 60 בחיפה, במרחק לא גדול מהסניף של הנתבעת 1 בו עובדת מיכל. יתרה מזו, לא ברור מדוע ב"כ הנתבעות לא ניסה לתקן מחדל זה במסגרת תשובה לתגובה, שלא הוגשה, למרות הטענות שהועלו בעניין זה בתגובה תוך הפנייה לפסיקה של בית המשפט העליון.

7.ביום 3/9/14 הגישה התובעת תגובה הכוללת התנגדות לבקשה. נטען כי לאור טענות הנתבעות עצמן אין מחלוקת כי הנתבעות קיבלו את כתב התביעה כדין, זילזלו ו/או התרשלו בטיפול בתיק מאז קבלת מכתב הדרישה הראשון ועד מתן פסק הדין. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה על הסף שכן התצהיר של מיכל אינו תצהיר והתצהיר של קארן מפנה לתצהיר של מיכל. לגופו של עניין נטען כי סיכויי ההגנה אינם גבוהים שכן טרם הגשת הבקשה לביטול פסק דין, הציע נציג הנתבעת 2 לתובעת להסכים לביטול פסק הדין בתמורה להצעת פשרה לסיום העניין. לא ברור מדוע ב"כ התובעת משתף את בית המשפט במשא ומתן לפשרה שהתנהל בין הצדדים ואמור להיות חסוי. מכל מקום גם אם הדברים נכונים, אין בכך כדי להוביל למסקנה לפיה סיכויי ההגנה לגופם אינם גבוהים, כפי שיפורט בהמשך. עוד טוען ב"כ התובעת, בהסתמך על תצהירה של התובעת, כי לתאונה היו עדים אחותה ועובד נוסף של הסופר. נטען כי בעקבות התאונה גערה מנהלת הסופר בעובדי הסופר על כך שלא מנעו מהלקוחות להתקרב למקום בזמן שטיפת הרצפה.

8.התגובה הומצאה לב"כ הנתבעות ביום 10/9/14, אולם ב"כ הנתבעות לא טרח להשיב לאמור בה עד עצם היום הזה.