ת"א 14737-05-13 יטיב ואח' נ' משה"ב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב - יפו |
14737-05-13
28.5.2017 |
|
בפני השופטת: יסכה רוטנברג |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: 1. אריה יטיב 2. שרית יטיב |
נתבעים: 1. משה"ב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ 2. אופיר זקן 3. נפתלי זקן בע"מ |
| החלטה | |
|
בקשת ביניים למימון דיור חלופי.
רקע
1.המבקשים (התובעים) רכשו מהמשיבים (הנתבעים) חלק מבית דו משפחתי הכולל שתי קומות ומרתף ("הבית"). לטענת המבקשים קיימים בבית ליקויי בניה קשים וחמורים, כל ניסיונות המשיבים לתקן את הליקויים כשלו והנזקים הלכו ורבו. מכאן התביעה הכוללת רק סעד כספי, מאחר והמבקשים מתנגדים לכך שהמשיבים יבצעו את התיקונים, וטוענים כי הם איבדו את זכות התיקון.
2.בכתב התביעה המקורי עתרו התובעים לפיצוי בסכום של 520,000 ₪ לפי ראשי הנזק הבאים: תיקון ליקויים, שיפוי על ההוצאות, דיור חלופי, אובדן דמי שכירות בגין אי יכולת להשכיר את יחידת הדיור במרתף, טרחה ועוגמת נפש בסכום כולל של 564,228 ₪, ולצורכי אגרה הועמדה התביעה על 520,000 ₪.
3.המשיבים (הנתבעים) טוענים שהמבקשים ביצעו עבודות פרטיות והנזקים שנגרמו עקב כך אינם באחריותם. מעבר לכך, הם נענו לכל פניות המבקשים, תיקנו כל נזק נטען והם נכונים גם היום לשוב ולתקן את כל הנדרש. אלא שהמבקשים אינם מאפשרים להם לבצע תיקונים ובנסיבות אלו הם עומדים על כך שתינתן להם זכות התיקון. ובכל מקרה הנזקים הנטענים מוגזמים ומנופחים והנזק האמיתי נמוך משמעותית.
4.נוכח המחלוקות בין הצדדים מונה מר יקי נחמן כמומחה מטעם בית משפט, והוא הגיש מספר חוות דעת ועדכונים. לאחר הליכים שונים שאין צורך לפרטם, הגיש מר נחמן חוות דעת משלימה, בה כתב שמצב הבית הוחמר מאוד, הוא אינו ראוי עוד למגורים, יש לפנותו על תכולתו, שוב אין טעם להמשיך ולבדוק מה גרם לנזקים הקשים, ויש לפרק את כל תשתיות הבית והריצוף (חוות דעת משלימה מיום 17.03.16).
5.בעקבות ממצאי מומחה בית משפט הגישו המבקשים בקשה למימון דיור חלופי (בקשה קודמת לבקשה הנוכחית, בקשה מס' 44). בדיון שהתקיים ביום 7.4.16 גובשו הסכמות שונות לקידום ההליך, לענייננו רלוונטית ההסכמה לפיה מבלי לגרוע בכל טענה מטענות הצדדים, המשיבה 1 תשלם למבקשים מידית סכום של 50,000 ₪; סכום זה שולם במלואו.
6.לאחר שמתווים שונים לסיום ההליך לא צלחו נקבע התיק לשמיעת הוכחות ואלו קבועות לחודש הבא.
7.ביום 26.11.16 הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה בה ביקשו להגדיל את סכום התביעה ולהעמידו על 1,400,000 ₪, לטענתם עקב החמרה קשה במצב הבית והעלות העדכנית של תיקון הנזקים על ההוצאות הכרוכות בדבר. הבקשה לתיקון התביעה נעתרה, אולם המבקשים לא שילמו את הפרש האגרה וביקשו פטור מתשלומה. ביום 25.05.17 נעתרה בקשתם, כך שנכון להיום כתב התביעה המתוקן קובל.
8.במסגרת הבקשה לקבלת פטור מתשלום הפרשי האגרה כרכו התובעים גם בקשה נוספת למימון דיור חלופי, הכוללת עתירה לתשלום דמי שכירות חודשיים ותשלום ארנונה בגין הבית ובגין הדירה החלופית. בקשה זו היא נשוא החלטה זו.
9.בישיבת יום 14.02.17 הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור מואץ מבלי לפגוע במועדי ההוכחות. הליך זה לא צלח, ומכאן החלטתי.
עיקר טענות הצדדים
10.המבקשים טוענים שבהתאם לחוות דעת מומחה בית משפט, הם פינו ביתם ועברו להתגורר בדירה חלופית. החל מאז הם נאלצים לשאת הן בדמי השכירות, הן בתשלומי משכנתא שנטלו למימון רכישת הבית, והן בתשלומי ארנונה כפולים. לטענת המבקשים כתוצאה מתשלומים אלו הם נקלעו למצב כלכלי קשה ביותר, אין ביכולתם לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות, כרטיסי האשראי שברשותם נחסמו, הבנק אינו מכבד את התחייבויותיהם, הם מקבלים מידי יום טלפונים, ואין להם כל יכולת ליטול הלוואות נוספות. התובעים טוענים שהסכום ששולם להם לפי הסדר הביניים 50,000 ₪ אזל, ואין להם מקורות מימון נוספים. המבקשים מדגישים שהם מטופלים בילדים קטנים, ולא די שהוצאותיהם גדלו כתוצאה מהליקויים הקשים שנמצאו בבית שמכרו להם המשיבים, אלא שהם אינם יכולים להשכיר את יחידת הדיור שתוכננה להיבנות בביתם החדש, וכך אבד להם מקור הכנסה נוסף.
מכאן הבקשה למימון דיור חלופי בסכום של 7,500 ₪ וארנונה בסכום של 1,800 ₪.
11.המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים שיש לדחותה בשל מספר נימוקים מצטברים. ראשית, בהיבט הדיוני לבקשה לא צורפה התחייבות לפיצוי המשיבים בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי ודי בכך כדי לדחותה; שנית, המבקשים מנועים מהגשת בקשה נוספת למימון דיור חלופי לאחר שבמסגרת בקשה קודמת שהגישו למימון דיור חלופי גובשה הסכמה לתשלום סכום של 50,000 ₪ שגם שולם בפועל; שלישית, הסעד המבוקש, סעד זמני לתשלום כסף, הוא סעד נדיר הניתן רק במקרים מיוחדים ובנסיבות חריגות שאינן מתקיימות במקרה זה; רביעית, המבקשים נוהגים בחוסר תום לב, גורמים להתארכות ההליכים, מסרבים לכל הצעות בית משפט, עומדים על ניהול הוכחות, והבקשה גם לוקה בשיהוי רב.
דיון והכרעה
12.הסעד המבוקש בבקשה זו הוא סעד כספי זמני. סעד מעין זה ניתן בדרך כלל במסגרת תשלום מזונות זמניים או תשלום תכוף מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים; בתביעה כספית רגילה יינתן סעד כזה רק בנסיבות מיוחדות וחריגות (רע"א 6138/08 ח.ג. תדלוק בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ; רע"א 4424/13 צור נ. אורי; רע"א 7373/16 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת). עם זאת, במקרים בהם מוצא בית משפט כי נתקיימו אותן נסיבות חריגות יינתן הסעד (למשל ת.א. (מחוזי מרכז) 48469-08-11 דהן נ. גרין ביופיולס הולדינג בע"מ; בש"א (מחוזי י ם) 8305/01 דורון נ. המועצה המקומית מבשרת ציון (להלן: "פרשת דורון").
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|