ת"א 13761-09-09 ע.פ ואח' נ' א.ב.ש. שמירה וביטחון בע"מ ואח'

רקע:

1."כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה" (שיר השירים, ח.ו). זוהי תמציתה של הטרגדיה שנפרשה לפניי.

ענייננו בתביעת עיזבון המנוח עלי פ' ז"ל לפיצוי בגין אירוע טרגי בו קיפח המנוח את חייו, והוא בן 24 במותו (יליד 1983). (להלן: "המנוח").

התובע מס' 2 הינו אביו של המנוח ויורשו היחיד (להלן: "התובע").

2.המנוח מצא את מותו בתאריך 22/10/2007. ערב פטירתו, עבד המנוח בתור מאבטח ו/או בודק ביטחוני במעבר הגבול עם ירדן, גשר אלנבי.

בתאריך 22/10/2007, בסמוך לשעת חצות, נפגע המנוח מכדור שנורה, או נפלט, מאקדח שהחזיק ברישיון, עת שהה בדירת חברתו בקיבוץ ג' בעמק הירדן.

3.בקצירת האומר, טוען התובע כי המנוח נהרג מפליטת כדור מאקדחו, וכי הדבר אירע כתוצאה מרשלנות הנתבעת מס' 1, היא חברת השמירה שהעסיקה אותו בתפקידו כמאבטח. מנגד טוענות הנתבעות, כי המנוח התאבד בירייה מאקדחו, ובכל מקרה, הירי, או פליטת הכדור הנטענים, אינם תוצאה של רשלנות הנתבעת מס' 1, אלא תוצאה ממעשה מכוון של המנוח, ולכל הפחות תוצאה של רשלנותו שלו בלבד.

4.התביעה הוגשה תחילה נגד ארבע נתבעות: חברת השמירה, שמירה וביטחון בע"מ שמה (הנתבעת מס' 1), (להלן: "הנתבעת"); כנגד איילון חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת מס' 2), בתור מי שביטחה בעת הרלוונטית את הנתבעת מס' 1 בביטוח אחריות מעבידים, אחריות כלפי צד ג', ואחריותה המקצועית.

התביעה הוגשה גם נגד משטרת ישראל (נתבעת מס' 3), ומדינת ישראל – משרד הפנים (נתבעת מס' 4), אלא שהיא נמחקה מאוחר יותר נגד שתי נתבעות אלו, ונותרה נגד הנתבעות 1 ו- 2 בלבד.

התביעה:

5.נטען בתביעה, כי בתאריך 22/10/2007 שהה המנוח עם חבריו לעבודה בדירת חברתו, א.ש שמה, בדירתה שבקיבוץ ג', ולאחר שחבריו עזבו לדרכם, דנו המנוח וחברתו בהמשך הקשר ביניהם, ככל הנראה משום שחברתו עמדה להיפרד ממנו, על רקע היותו דרוזי, והיותה יהודייה, וככל הנראה אף ביקשה ממנו לעזוב את דירתה. וכך תואר בתביעה האירוע אשר גרם למות המנוח: "המנוח עמד לצאת מהדירה עם מטלטליו שהיו כבר ארוזים. משום כך נטל את אקדחו האישי שהיה אותה העת על השולחן, ובמהלך תנועת הנטילה נפלט ממנו כדור אשר פגע בקודקוד הימיני האחורי לראשו של המנוח". (ר' סעיף 12 לכתב התביעה). (להלן: ה"התאונה", או "האירוע").

6.נטען בתביעה, כי הדעת נותנת כי העובדה שפליטת הכדור אירעה כפי שאירעה, הרי ברור שהכדור היה בבית הבליעה של האקדח, וכי האקדח היה דרוך, ללא ידיעתו של המנוח, ו/או בהיסח דעתו ו/או כתוצאה מהתערבות גורם אחר (סעיף 15 לתביעה); הדעת נותנת גם, לטענת התובע, כי אם הכדור נפלט מאקדח המנוח, ללא שהיה דרוך, הרי סביר שהדבר נבע מליקוי או פגם באקדח עצמו (סעיף 16 לתביעה).