ת"א 13117-07-13 ליינזון נ' טכנולוגיות בע"מ

בפני מספר בקשות שהגישו הצדדים – בקשת הנתבעת להוצאתה מן התיק של חוות דעת מומחה של המהנדס מר עופר גרויסמן אותה הגיש התובע לתיק בית המשפט ביום 31.5.16, בקשת התובע (אשר הועלתה כחלק מתגובתו לבקשה האמורה, ובניגוד להנחיה קודמת של בית המשפט) למחיקת כתב ההגנה עקב אי גילוי כל המסמכים על ידי הנתבעת ובקשת הנתבעת להוצאת תצהיר העדות הראשית הנוסף שהגיש התובע ביום 16.6.16.

אעיר תחילה כי במהלך הדיון האחרון מיום 1.5.16 הצעתי לצדדים להפנות את התיק לגישור ולאחר שנתקבלה הסכמתם הופנה התיק להליך כזה בהחלטתי מיום 17.5.16 והבקשות העומדות בפני להכרעה כעת הוגשו, לרבות תגובות ותשובות לתגובות, במהלך התקופה שלאחר מינוי המגשרת וטרם מיצוי הליך הגישור.

בהחלטותי מימים 12.6.16 ו-13.6.16 ניסיתי לתעל את המאמצים, ההשקעה ותשומת הלב של הצדדים וב"כ למיצוי האפשרויות הגלומות בהליך הגישור, הן דרך כלל והן ביחס למקרה פרטני זה על שלל מורכבויותיו, תוך הצעה לעכב את ה"התכתשות" המשפטית ביניהם עד לאחר מיצוי הליך הגישור על מנת שלא לעורר מתחים מיותרים העשויים להכביד שלא לצורך על הליך זה.

מעבר לאמור, אף הצעתי לצדדים להגיע להסכמות דיוניות אשר ישהו את ההכרעה במחלוקות אלה עד לאחר מיצוי ההליך ונכון הייתי גם לדחות את ישיבת ההוכחות שנקבעה לו היה הדבר מאפשר מיצוי הליך הגישור בלב חפץ ותוך הנמכת להבות ההליך המשפט לשם כך.

לדאבוני, לא נפלו דברי על אוזניים קשובות והצדדים המשיכו במאבק הפרוצדוראלי, כאשר מאחר שהליך הגישור חסוי מפני בית המשפט – כפי שראוי ונכון שיהיה – אינני יכול לדעת את השפעת דברי מחד וההליכים מאידך על ההליך ואין לי אלא לקוות כי לפחות בין כותלי חדר הגישור הונחו לפרק זמן הצידה "חרבות המשפט" וכותתו למזמרות על מנת לנסות ולקטוף את פירות ההליך.

מאחר שטרם קבלתי הודעה כי הליך הגישור הסתיים ללא הצלחה עדיין יש לאופציה זו תקוה, כאשר סבור אני כי מרחב האפשרויות הרחב והמגוון שהיא מאפשרת מקנה סיכוי גדול לפתרון טוב בהרבה עבור הצדדים למחלוקת שביניהם, בין היתר לאור ארסנל הכלים הרחב והמגוון במובנים רבים מזה העומד לרשות בית המשפט בהכרעתו בתובענה מסוג זה, ולו בשל העובדה שייתכן שאין ההליך שבפני ההליך האחרון סביב מחלוקת זו, ושלוחה המלצתי החמה לצדדים למצות את ההליך עד תום ולנסות באופן כן ובלב שומע לסיים סכסוך זה במסגרתו וברכת הצלחה בהליך להם ולמגשרת.

לאחר שהבהרתי שוב את השקפתי בענין הדרך המתאימה לפתרון כולל של מחלוקת זו אפנה להכרעה בבקשות שבפני, ותחילה לבקשה להוצאת חוות דעת המומחה מן התיק.

בתום הדיון מיום 1.5.16 ניתנה החלטתי המאפשרת לתובע להשלים את הגשת התצהירים על ידו עד יום 1.6.16, מתוך כוונה ברורה כי יעמדו בפני המסכת העובדתית וחומר הראיות המלא לצורך בירור והכרעה ענייניים בתובענה זו, כפוף לגדרי המחלוקת שגדרו כתבי הטענות במתכונתם הסופית והחלטות קודמות שניתנו.

אמנם בהחלטה האמורה לא הוזכרה במפורש האפשרות להגשת חוות דעת מומחה, אולם סבור אני כי אין מדובר באבחנה מהותית לצורך הבקשה שבפני.

חוות דעת מומחה מטעם צד להליך משפטי מיועדת להביא בפני בית המשפט חומר עובדתי רלוונטי שאינו נובע מהכרות בלתי אמצעית עם המקרה נושא התובענה אלא מידע מקצועי הנובע מהשכלתו, נסיונו וכישוריו של המומחה המגיש אותה, ואשר צד להליך סבור כי קיימת חשיבות ורלוונטיות כי תעמוד בפני בית המשפט לשם פריסת היריעה המלאה בפניו ולטובת היכולת לקבל החלטה מושכלת במחלוקת העומדת להכרעה.

לא בכדי קובעת תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי את מועד הגשת חוות דעת מטעם צד להליך בצמוד למועד הגשת תצהירי העדות הראשית, בהיותה חלק אינטגרלי מחומר הראיות המובא בפני בית המשפט באמצעות עדים – חלקם מעידים מהכרותם עם המקרה וחלקם, המומחים, מהכרותם עם התחום המקצועי הרלוונטי והשלכותיו על המקרה הנדון.

אכן קובעת תקנת משנה (ג) שבתקנה האמורה כי חוות דעת מומחה שלא הוגשה במועד הגשת תצהירי העדות הראשית לא תוגש אלא ברשות בית המשפט, אולם בנידון דידן הרי אפשרתי לתובע השלמת הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו ובשל כך למעשה טרם חלף המועד להגשת תצהיריו, ואינני רואה סיבה מהותית למנוע ממנו הבאת עדות רלוונטית באותה מסגרת מועדים רק בשל העובדה שאופן הגשתה הוא על דרך חוות דעת מומחה ולא תצהיר עדות ראשית.

בהקשר זה יש להזכיר כי מטעם הנתבעת קיימת כבר חוות דעת מומחה בנושאים הרלוונטיים לדעתה לתיק זה – חוות דעתו של המומחה מר אפרים אדלשטיין.

ב"כ הנתבעת הפנה אל החלטתי מיום 31.5.16, במסגרתה קבעתי לצד הארכת המועד להגשת התצהירים המשלימים מטעם התובע כי – "למען הסר ספק, הארכת המועד היא הסעד היחיד שניתן בהחלטה זו ולא שונתה כל החלטה אחרת", כביסוס לטענתו.

יש להבהיר כי אמירתי בהחלטה התייחסה אל דברי ב"כ הנתבעת, בהודעתו על ההסכמה להארכת המועד, על פיהם ביקש לוודא כי התובע לא יגיש ראיות החורגות מגדר כתבי הטענות המתוקנים וממגבלת האורך שהטילה כב' השופטת קיציס על תצהירי הצדדים, אולם אין בה את הנופך הדווקני שמנסה הנתבעת לייחס לה בכך שניתן להגיש עדויות רק בתצהיר ולא בחוות דעת.

לאור האמור, אינני נעתר לבקשת התובעת ואני מתיר את הגשת חוות דעת המומחה מר עופר גרויסמן מטעם התובע באופן שתיוותר כחלק מחומר הראיות בתיק.

יחד עם זאת, על מנת שלא לקפח את זכותה של הנתבעת להיות זו החותמת את הגשת הראיות, ועל פי הסדר שאף נקבע במפורש בהחלטתי בתום הדיון מיום 1.5.16, אני מאריך לנתבעת את המועד להגשת תצהירים משלימים מטעמה – לרבות חוות דעת בעקבות חוות דעת מטעם התובע, ככל שתמצא לנכון, ומבלי לחרוג מהחלטות קודמות אחרות – כך שתוכל להגישם עד יום 13.10.16.