ת"א 13117-06-13 מוסא אעמס דוויאת נ' סאלח אטרש ואח'

א. כללי

1. לפניי תובענה שבה נתבקש צו מניעה, האוסר על הנתבעים לתפוס חזקה ולעשות שימוש או עסקאות, וכן להפריע לשימוש התובע, והכל ב"חלקה 5 בגוש הידוע בשם אלחומר מאדמות אום ליסון בשטח של כ-970 מ"ר" (החלקה מושא התובענה, כפי שהיא מסומנת על גבי מוצג ת/1, תכונה להלן: המקרקעין).

2. בבסיס התובענה עסקאות סותרות לכאורה שנעשו ביחס למקרקעין על ידי מי מיורשיהם: עסקה אחת שבה רכש התובע את המקרקעין ממי מהיורשים, ועסקה נוספת שבה רכש אותם נתבע 2 מיורש אחר.

   ב. רקע עובדתי

3. העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת (ועיקריהן מבוסס על המוסכמות שגובשו בעמוד 2 לפרוטוקול):

   • המקרקעין הם חלק משטח שהיה שייך במקור למנוח מר חליל אחמד מוחמד חמאד (להלן: המנוח).

   • ביום 11.5.93 ניתן צו ירושה, שבמסגרתו עבר השטח כולו, ובכללו המקרקעין, ליורשי המנוח - אלמנתו וכן תשעת ילדיו. אלמנת המנוח נפטרה אף היא, וחלקה עבר לילדים (ראו למשל עמוד 18 לפרוטוקול שורות 2-3). גם אחד הילדים נפטר, וחלקו עבר ליורשיו (ראו למשל נספח ב לתצהיר הנתבעים).

   • מבין הילדים, חמישה לקחו חלק פעיל באירועים מושא התובענה: האח הבכור ראדי חמאד ועמו האחים פואד חמאד, עאהד חמאד, ופאיז חמאד, ומנגד האח טאהר חמאד (להלן בהתאמה: ראדי, פואד, עאהד, פאיז וטאהר).

   • בהסכם נושא תאריך 15.5.08 מכר ראדי את המקרקעין לתובע תמורת 33,000 דינר. באותו הסכם מונה פואד לבצע, בשם ראדי, את העברת המקרקעין. העדים להסכם היו עאהד, פאיז ופואד עצמו (ראו ההסכם נספח א לתצהיר התובע; כן ראו עדות פואד בעמוד 14 לפרוטוקול שורות 28-31, עדות ראדי בעמוד 22 לפרוטוקול שורות 1-7, ועדות התובע בעמוד 28 לפרוטוקול שורות 6-11).