ת"א 10786-09-11 טללי הנגב בע"מ ואח' נ' לתכנון ובניה רהט ואח'

רקע, עובדות ומחלוקות:

1.התובעת (להלן גם:- "טללי הנגב") הינה חברה, אשר יזמה והקימה, במועדים הרלוונטיים לתובענה, מרכז מסחרי בעיר רהט (המרכז המסחרי יכונה להלן גם:- "הנכס" או "הקניון").

במסגרת הליכי הבניה, הוטל היטל השבחה על הנכס הנבנה.

התובעת חלקה על גובה היטל ההשבחה ולאחר שהוגשה שומה נגדית על ידי התובעת, מונה שמאי מכריע, על מנת שיכריע בין שומות הצדדים.

בין לבין, על מנת שהתובעת תוכל לסיים את הבניה, מבלי לשלם בינתיים את ההיטל השנוי במחלוקת, מסרה התובעת לנתבעת (להלן גם:- "העיריה") ערבות בנקאית, בסכום של 200,000 ₪, אשר מתוכה חילטה הנתבעת ביום 18.11.04, את הסכום של 176,000 ₪, שהיוו את שווי היטל ההשבחה בהתאם לשמאות מטעם הנתבעת.

לימים, ביום 22.2.11, ניתנה חוות דעתו של השמאי המכריע, השמאי אבי נחום, אשר שם את שווי היטל ההשבחה בסכום של 58,000 ₪.

2.בתביעתה שלפניי, עותרת התובעת להשבת הפרש הסכום שבין הסך של 176,000 ₪ שחולט על ידי הנתבעת ובין שווי ההיטל בהתאם לשמאות המכרעת, בסכום של 258,889 ₪, הוא סכום ההפרש, דהיינו 118,000 ₪, בתוספת ריבית והצמדה, בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980.

התביעה הוגשה לאחר שעל פי טענת התובעת, פנייתה אל הנתבעת להשבת ההפרש, לאחר שניתנה חוות דעת השמאי המכריע, לא זכתה להתייחסות כלשהי מצד הנתבעת.

3.בתחילה הוגשה התביעה בהליך של המרצת פתיחה ובהמשך הועברה להליך של סדר דין רגיל.

בין לבין, הוסכם על צירופו של עו"ד בלפור קויתי כתובע נוסף, לאחר שסכום ההחזר על פי הערבות הבנקאית הומחה אליו.

4.הנתבעת טוענת, כי במועד חילוט הערבות הבנקאית, עלה שיעור חובותיה של התובעת כלפי הנתבעת על סכום הערבות. הנתבעת אף פנתה אל התובעת, בד בבד עם חילוט הערבות, וביקשה מהנתבעת להסדיר את יתרת חובותיה.