בביקוב ואח' נ' צ.מ.ח המרמן בע"מ ואח'

1.התובעים הגישו תביעה בגין ליקויי בניה בדירתם ברחוב חטיבת הנגב X, כרמיאל (להלן "הדירה"), המצויה בבניין מגורים משותף. הדירה נרכשה על ידי התובעים בהתאם להסכם שנחתם בינם לבין הנתבעת ביום 17.4.2013, טרם בניית הדירה.

כפי שעולה מהראיות שהוצגו בפני, הרי שהתובעים הורשו להכניס את מיטלטליהם לדירה החל מיום 7.12.2014, לאחר עריכת פרוטוקול המסירה, אולם הוסכם בין הצדדים, כי לא מדובר במסירת חזרה. בסופו של דבר, החזקה בדירה נמסרה לידי התובעים ביום 28.12.2014 (ראה נספחים א' ו - ב' לתצהירו של מר גוזובסקי, העד מטעם הנתבעת).

2.במסגרת כתב התביעה טענו התובעים, כי עם קבלת החזקה בדירה הם גילו בה ליקויי בניה מהותיים, ובפרט ליקויי רטיבות קשים וליקויים בריצוף. הם פנו לנתבעת בבקשה לתיקון הליקויים אולם ניסיונות התיקון לא צלחו. התובעים טענו, כי קיימים בדירה ליקויי בניה, לרבות סדקים, ליקויי רטיבות רבים (במיוחד בחדר רחצה הורים, חדר רחצה אורחים, בסלון, במטבח, בכניסה לחדר הממ"ד ובמבואת הכניסה לדירה) וליקויים בריצוף. לטענתם, אריחי הריצוף מוכתמים בכתמים שלא ניתנים להסרה והרובה לא יושמה באופן תקין. התובעים טענו, כי עלות תיקון הליקויים עומדת על סך של 72,169 ₪ (כולל פיקוח הנדסי ומע"מ), בהתאם לחוות דעתו של המהנדס יוסף ליברמן, מיום 2.8.2015. בנוסף, עתרו התובעים לפצותם בגין דיור חלופי (4,000 ₪), הוצאות תכולת הדירה (2,000 ₪), ביטוח המיטלטלין בדירה (1,000 ₪) ועוגמת נפש, אבדן הנאה, טרדה ואי נוחות (10,000 ₪). התובעים העמידו את תביעתם על סך של 72,169 ₪, לצרכי אגרה. בנוסף, טענו התובעים כי נגרמה לדירה ירידת ערך, אולם הם לא עתרו ליתן להם סעד כלשהו בעניין זה ואף לא צרפו חוות דעת שתאמוד את ירידת הערך.

התובעים טענו, כי הנתבעת הפרה את ההסכם שנכרת בין הצדדים וכי היא התרשלה בבניית הדירה והפרה חובות חקוקות. הם עתרו, אפוא, לחייב את הנתבעת בסכום התביעה, בצירוף הוצאות.

3.הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי היא עמדה בכל התחייבויותיה כלפי התובעים וכי הדירה נבנתה על ידי עובדים מיומנים ומקצועיים, בהתאם לתקנים המחייבים וכי היא לא התרשלה כלפי התובעים.

לטענתה, פרוטוקול מסירת הדירה מעיד על כך שבמועד מסירת החזקה בדירה לידי התובעים, לא היו כלל ליקויים בדירה, למעט שני ליקויים קלים, שעניינם ויטרינה במרפסת השמש וזכוכית בחלון מרפסת הכביסה וכי התובעים אשרו בחתימתם את האמור בפרוטוקול.

התובעת טענה, כי ביום 12.2.2015 בוצעו בדירה תיקוני בדק, במסגרתם נערכה בדיקה מקיפה של כל צנרת הניקוז, שנמצאה תקינה. נטען, כי במועד זה אישרו התובעים את דבר התיקונים וכי אין יותר רטיבות בדירה.

הנתבעת כפרה באמור בחוות דעת המומחה מטעם התובעים ובנזקים הנטענים והיא טענה, כי ככל שקיימים בדירה ליקויים, קיימת לה זכות לתקן אותם. מבלי לגרוע מטענותיה, טענה הנתבעת, כי במדה ויקבע כי קיימים ליקויים בריצוף הדירה, הרי שמדובר בליקויים הנעוצים בטיב ו/או איכות המוצר ולכן, היא זכאית לשיפוי ופיצוי מהצד השלישי, אשר ספקה לתובעים את הריצוף בדירתם.

הנתבעת צרפה לכתב ההגנה את חוות דעתו של המהנדס אריה דבורצקי מיום 13.11.2014, לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה עומדת על סך של 1,450 ₪ וכי לא יהא צורך בפינוי הדירה.