עניין לנו בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע באופן שהתובע טוען, כי הנתבע השמיץ אותו והוציא את דיבתו רעה.
התובע היה עורך הדין של הנתבע. הנתבע כיום מתגורר בקנדה יחד עם בנו ונמסר לבית המשפט, כי הוא סובל מסרטן.
בראשית דבריי אציין, כי הנתבע לא הגיש בתחילה כתב הגנה ועל כן ניתן נגדו פס"ד על מלוא התביעה לטובתו של התובע. לאחר שנפתח תיק הוצל"פ ולאחר זמן ממושך, הגיש הנתבע תוך עזרה מבנו בקשה לבטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.
למרות ספקות רבות של בית המשפט ביחס לבטול פסק הדין, ויעידו על כך החלטות שניתנו על ידי המהוות חלק אינטגרלי מתיק זה, נכון הייתי בין השאר על רקע מצבו הגופני והמנטלי של הנתבע לאפשר לו את יומו בבית המשפט ובטלתי את פסק הדין אך זאת כנגד הפקדה כספית של מלוא סכום התביעה בשעור של 50,000 ₪ (תיק ההוצל"פ שנפתח היה בזמן הביטול על סכום של 70,000 ₪ אשר בפועל הופקדו בקופת בית המשפט).
בהמשך, ותוך התייחסות עניינית לתביעה, הצעתי הצעות שעניינן סיום התיק ללא צורך במתן פסק דין ובאופן שהנתבע יתנצל בפני התובע בדרך מסוימת ובכך יבוא העניין לידי סיום.
הנתבע סירב לכל הצעה שכזו ובנסיבות אלה נאלצתי לקבוע את התיק להוכחות תוך נתינת הוראות מדויקות לגבי זימון עדים ותצהירים וקביעת הזמן השיפוטי.
מה רבה היתה איפוא תדהמתי, כי לישיבת ההוכחות אשר נקבעה ליום 11.5.17 התייצבה ב"כ הנתבע והגישה מסמך רפואי מתאריך 20.3.17 המצביע על כך כי הנתבע אשר נמצא בקנדה חולה בסרטן עם גרורות ולכן לא התייצב לדיון, לטענתה.
ראשית לא הוגשה כל בקשה לדחיית הישיבה. המסמך הנ"ל לא גולה, לא לבית המשפט ולא לב"כ התובע.
זאת ועוד, בנו של הנתבע, אשר היה בסוד העניינים לכל אורך התיק לאור הבקשה שהגיש לבטול פסק הדין יכול היה אף הוא להתייצב תוך בקשה מבית משפט להעיד וגם זאת לא נעשה.
בפועל כל שעשה הנתבע הוא להגיש מעבר לתצהירו, תצהיר של ד"ר טטיאנה פלנטב אשר התייחסה למצבו הגופני של הנתבע וכן ציינה בסעיף 21 לתצהירה כי שוחחה עם התובע, דבר שהוכחש מכל וכל על ידי התובע ושניהם לא התייצבו, כלומר גם הנתבע וגם הגב' ד"ר טטאינה לדיון.
בנסיבות אלה אני מוציא את תצהיריהם מתיק בית המשפט ולאור העובדה שגם שני עדים שביקשו לזמן, הזוג מרינה וניקולאי רומנו אשר אשרתי את הגעתם, למעשה ניתן היה גם לדחות את הגנת הנתבע ולתת פסק דין בהעדר הופעה ו/או מלוי החלטות בית משפט ובשים לב לכך שהנתבע למעשה לא הביא כל עדים מטעמו.
נמנעתי מכך, הן לאור אופייה של התביעה והן לאור הצורך של התובע להוכיח את התביעה ואפשרתי את ישיבת ההוכחות בהסכמת הצדדים, כאשר במהלכה נחקרו התובע וכן שני עדים. עד אחד מתוך שלושת העדים שהוגשו תצהירים שלהם לא התייצב, ולכן תצהירו הוצא מתיק בית המשפט.
בסופו של יום, לאחר שמיעת עדותו של התובע בחקירתו ולאחר שמיעת העדים מטעמו ולאחר עיון בסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים, אני סבור שדין התביעה להתקבל. עם זאת הסכום שיפסק לתובע יהיה על פי שיקול דעתי כפי שאסביר בהמשך.
1.בתביעתו ובתצהירו ובעדותו בפני, עלה כי לתובע יש 2 טענות מרכזיות כנגד הנתבע. הטענה הראשונה אשר הוכחשה ע"י הנתבע היא כי הנתבע השמיץ אותו במספר פעמים ובפני מספר עדים, כאשר ציין שגנב ממנו סכום של מיליון ₪ או אחר אשר היה מגיע לו מהביטוח לאחר מות אשתו של הנתבע מסרטן ובכספים אלה רכש בין השאר ג'יפ הונדה. העידו ונחקרו בעניין זה שני עדים.
העד מרק לשצינסקי אשר אישר, כי הנתבע חזר באוזניו מספר פעמים על האשמה זו. עוד הוברר כי הנתבע החזיק מאפיה בקניון במעלות והיה נגיש וחשוף לאנשים רבים בקהילה הרוסית. התובע טוען וזו טענתו השנייה, כי ההשמצות הללו הביאו לכך שלקוחות שלו מהקהילה הרוסית שהיא קהילה מצומצמת מאוד הלכו והתמעטו, דבר שלאור הפגיעה בשמו הטוב, גם גרם לפגיעה בפרנסתו. אמנם ניתן לתבוע על פי חוק איסור לשון הרע ללא הוכחת נזק, והתובע בפועל לא הוכיח ירידה בהכנסותיו או במוניטין שלו, אך ניתוח עדותם של העדים יכול להצביע בהחלט על כך שהייתה פגיעה מסוימת בתובע ואני נותן בה אמון, אם כי בוודאי שלא מדובר בפגיעה כלכלית משמעותית כפי שניסה להציג התובע ואשר לא הוכחה בראיות. עלי לציין כי בסיכומיו טען עוד התובע כי יש לפסוק לו כפל הסכום על פי חוק איסור לשון הרע וזאת עקב "זדון ", דהיינו כוונה להרע לתובע, דבר שמכפיל את הפיצוי ללא הוכחת נזק – 50,000 ₪ ל- 100,000 ₪. אני דוחה טענה זו לחלוטין וקובע כי לא הוכחה כלל במשפט.
כמו כן אני דוחה את הטענות המופיעות על ידי הנתבע בסיכומיו, אשר לטענתו לא היו העדויות שניתנו בבית המשפט אמינות ודינן להדחות.
2.עוד טען התובע כי הנתבע אשר האשים אותו בהאשמות שונות, פנה לעו"ד אחרת בשם דוניביץ יקטרינה אשר דרשה לאחר שהתובע והנתבע הגיעו לכדי סכסוך, את מלוא התיקים שטיפל בהם התובע עבור הנתבע, ובין השאר עלתה שם דרישה כספית של 29,000 ₪ אשר לטענת הנתבע קיבל אותם התובע כשכ"ט עו"ד, דבר שהוכחש ע"י התובע מכל וכל. אינני סבור שיש לראות במהלך דברים זה משום לשון הרע. מדובר בהתנהלות לגיטימית שבין עורכי דין הניזונים מאינפורמציה כזו או אחרת מהלקוח שלהם, והעובדה שהתובע מכחיש טענות אלה מכל וכל, אין בה כדי ללמד על פגיעה בשמו הטוב.
3.יש לזכור בתיק זה כי למעשה ביהמ"ש ניזון אך ורק מעדותו של התובע ועמידתו בח.נ. וכן עדויות של עדים מטעמו. הנתבע או בנו או עדים מטעמו, לא טרחו כלל להגיע, ובנסיבות אלה, למעשה לא הציג הנתבע כל הגנה. ב"כ התובע טענה כי תצליח בח.נ. למוטט את טענות התובע, אך לא התרשמתי כי כך נעשה. העובדה שהוצגו בחקירות ובמסמכים שהגישה טענות הנוגעות לאיכות הטיפול הנטען של התובע בתיקים כאלה או אחרים של הנתבע, או חתימה על ייפוי כוח בנוגע להעברת דירה, לא היה בה כדי ללמד על כך שהנתבע לא השמיץ את התובע כפי שטען התובע, ואם היה לנתבע טענות כלשהן לגבי רשלנות מקצועית או אחרת, יכול היה להגיש נגד התובע תביעה כזו או אחרת. זאת ועוד, הוברר מתוך העדויות, כי כלל לא היה תיק לאשתו המנוחה של הנתבע אצל התובע כנגד חב' ביטוח כזו או אחרת, למעט ביטוח משכנתא בו טיפל התובע באופן שהתובע למעשה סילק עבור הנתבע באמצעות חב' הביטוח את ההלוואה על הדירה ועל העסק של הנתבע. כך שהטענות בעניין זה היו מצוצות מן האצבע ונבעו אולי מרקע של קנאה מצידו של הנתבע, הן לאור העובדה שהתובע קנה ג'יפ חדש, והן לאור דיבורים שהיו לו עם אנשים בקהילה הרוסית, אשר קיבלו פיצוי מחב' הביטוח, לאחר שקרובי משפחה שלהם נפטרו.
4.ב"כ הנתבע ניסתה כאמור לערער את מהימנותו של העד לשצינסקי וביקשה לעשות זאת על רקע תביעה שהוגשה בזמנו ע"י הנתבע, בתיק שמספרו 43883-06-13 אשר התנהלה בבימ"ש השלום בקריות בפני כב' השופט דאוד מאזן, ובמהלכו תבע הנתבע את העד לשצינסקי מרק על סכום של כ-50,000 ₪ בגין טענה להלוואות שונות שמסר לו. הנתבע בכתב הגנתו הכחיש טענות אלה, ובסופו של דבר התביעה נמחקה מחוסר מעש ע"י כב' השופט דאוד מאזן ומאז לא חודשה ע"י הנתבע, שלמעשה זנח את טענותיו. הניסיון של ב"כ הנתבע לטעון כי היה ממש בטענות אלה ולאור עדות שמסר העד במשטרה בתלונה שהגיש הנתבע כנגד בנו של העד ליאור על איומים, לא הניחה את דעתי כלל ובכל מקרה, לא מדובר היה שם על סכומים גבוהים כל כך שנתבעו באותה תביעה שנמחקה, ואין ולא היה בכך כדי לשכנע שעדותו של העד איננה עדות אמת ואני נותן בה אמון.
גם העד השני שהעיד, איגור גלגור תמך בטענותיו של התובע באופן שלטענתו שמע במפורש את הנתבע משמיץ את התובע על רקע לקיחת כספים ממנו שלא כדין, באופן שלטענתו רכש את מכוניותיו ובמיוחד את הג'יפ מכספים השייכים לו.
העובדה שבעדותו בפני לא ציין במפורש כי מדובר במליון ₪, לא היה בה כדי ללמד שאינו דובר אמת, במיוחד על רקע העובדה שהנ"ל ציין כי שמע בהמשך אנשים המציינים כי הנתבע טוען כי התובע לקח ממנו מליוני שקלים.
ב"כ הנתבע ניסתה להציג בפניו ניר כלשהו שלטענתה מלמד על כך שהעד חייב לנתבע כספים. מדובר היה בעד שהשכיר את המאפיה שהייתה בבעלות הנתבע מאת הנתבע ואולם העד הכחיש כי הוא חייב כספים כאלה ואחרים או כי הוא חתום על אותו ניר שהוצג בפניו. מכל מקום אין חולק כי הנתבע לא תבע מאותו עד כל סכום כזה או אחר או פתח נגדו הליך כזה או אחר, כך שמדובר בטענות בעלמא ולא היה בהן כדי לערער את מהימנותו בעדותו בפני.
אני קובע כי עדותו עדות אמת ולא נסתרה.
מדובר בנתבע ועדים וגם התובע עצמו, שנשוי לבת העדה הרוסית, שהיו חלק מקהילה קטנה, הם כולם חברים ומיודדים וגרו בשכנות והיה גם עניין של סיוע הדדי. הנתבע שבר את הכלים בכך שהשמיץ את התובע כפי שהשמיץ, וכפי הנראה תוך כדי היו גם סכסוכים בינו ובין העד לשצינסקי, אך הם לא מצביעים על כך כי עדותו איננה אמת, במיוחד לאור הקרבה בין הצדדים ומערכת היחסים האישית ביניהם.
לעניין העד איגור – לא הוכח כי היה סכסוך כלשהו בינו ובין הנתבע.
5.לגבי מצבו המנטלי והגופני של הנתבע – ראשית, הדרך הנכונה להוכיח שהנתבע לא היה כשיר כאשר השמיץ את התובע היתה באמצעות הגשת חוו"ד רפואית מסודרת שתתייחס למצבו המנטלי ו/או לדמנציה או כל עניין נפשי אחר או גופני ממנו הוא סובל, במיוחד על רקע אינפורמציה שנמסרה כי בעבר היה מאושפז בבי"ח מזרע על רקע פסיכיאטרי. בפועל לא נעשה דבר בעניין זה, וגם העדה דר' טטיאנה שכאמור עדותה היתה צריכה להיות מוגשת באמצעות חוו"ד מסודרת, לא התייצבה כלל לדיון ולמעשה נתנה בתצהירה שהוצא מתיק ביהמ"ש מעין עדות אופי שאינה רלבנטית כלל בתיק זה. משלא הוכחו טענות אלה על ידי הנתבע, אין לי אלא לדחות אותן.
6.לאחר ניתוח התיק ובשים לב לעובדה שביהמ"ש הוא זה המוסמך לפסוק עד 50,000 ₪ לשון הרע ללא הוכחת נזק, ומאחר וכאמור אני נותן אמון כי היו השמצות, אני סבור כי יש לקבל את התביעה, ואולם בנסיבות העניין, ולאור אופיין של הטענות שהוכחו, יש להסתפק בפיצוי נמוך יותר. עם זאת, הפיצוי האמור לא יכול להיות תחליף גם להתנהלות הבלתי נסבלת של הנתבע ולהוצאות שנגרמו בעליל לתובע בתיק זה. צריך לזכור לעניין ההוצאות כי התובע קיבל פסק דין בהעדר הגנה, פתח תיק הוצל"פ דבר שהיה כרוך בהוצאות ורק שנים לאחר מכן הוגשה בקשה לבטול פסק הדין אשר התקבלה.
עוד צריך לזכור כי הנתבע לא התייצב לישיבת הוכחות אליה הכין עצמו ב"כ התובע בחקירה נגדית והדבר גרם להוצאות נוספות.
על כן, אני פוסק לתובע את הסכומים כדלקמן:
בגין פגיעה בשמו הטוב – אני פוסק לו סך של 30,000 ₪ כאשר לסכום זה אני מורה להוסיף 20% שכר טרחת עו"ד + מע"מ, דהיינו סך של 6,000 ₪ שכר טרחת עורך דין + מע"מ.
בנוסף אני פוסק לתובע את הוצאות ויציאות המשפט הכוללות אגרות בית משפט ראשונה ושניה בשעור של 1,250 ₪ ששולמו על ידי התובע וכן שכר טרחת עדים בשעור של 350 ₪.
לסכום האמור אני מוסיף כהוצאות משפט בגין ביטול פסק הדין, פתיחת תיק ההוצאה לפעול ואי התייצבות לישיבת ההוכחות סכום נוסף בשיעור של 2,500 ₪.
סך כל הסכומים אשר נפסקו על פי ומכח פסק הדין הם: 41,060 ₪ ובעגול 42,000 ₪.
את הסכום האמור, כולל הפירות על הסכום האמור, אשר מופקד בקופת בית המשפט תעביר המזכירות לידי ב"כ התובע בתוך 30 יום.
את הסכום שנותר לאחר תשלום הסכום האמור, כולל הפירות על הסכום האמור, ניתן להחזיר לנתבע באמצעות ב"כ תוך 30 יום. למלוי על ידי המזכירות.
לאחר תשלום הסכומים האמורים, יש לסגור את תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח על ידי התובע בתיק זה.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן והודע היום כ"ז סיוון תשע"ז, 21/06/2017 במעמד הנוכחים.
