שחאדה נ' ז.

עניין לנו בתביעה על פי חוק איסור לשון הרע באופן שהתובע טוען, כי הנתבע השמיץ אותו והוציא את דיבתו רעה.

התובע היה עורך הדין של הנתבע. הנתבע כיום מתגורר בקנדה יחד עם בנו ונמסר לבית המשפט, כי הוא סובל מסרטן.

בראשית דבריי אציין, כי הנתבע לא הגיש בתחילה כתב הגנה ועל כן ניתן נגדו פס"ד על מלוא התביעה לטובתו של התובע. לאחר שנפתח תיק הוצל"פ ולאחר זמן ממושך, הגיש הנתבע תוך עזרה מבנו בקשה לבטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

למרות ספקות רבות של בית המשפט ביחס לבטול פסק הדין, ויעידו על כך החלטות שניתנו על ידי המהוות חלק אינטגרלי מתיק זה, נכון הייתי בין השאר על רקע מצבו הגופני והמנטלי של הנתבע לאפשר לו את יומו בבית המשפט ובטלתי את פסק הדין אך זאת כנגד הפקדה כספית של מלוא סכום התביעה בשעור של 50,000 ₪ (תיק ההוצל"פ שנפתח היה בזמן הביטול על סכום של 70,000 ₪ אשר בפועל הופקדו בקופת בית המשפט).

בהמשך, ותוך התייחסות עניינית לתביעה, הצעתי הצעות שעניינן סיום התיק ללא צורך במתן פסק דין ובאופן שהנתבע יתנצל בפני התובע בדרך מסוימת ובכך יבוא העניין לידי סיום.

הנתבע סירב לכל הצעה שכזו ובנסיבות אלה נאלצתי לקבוע את התיק להוכחות תוך נתינת הוראות מדויקות לגבי זימון עדים ותצהירים וקביעת הזמן השיפוטי.

מה רבה היתה איפוא תדהמתי, כי לישיבת ההוכחות אשר נקבעה ליום 11.5.17 התייצבה ב"כ הנתבע והגישה מסמך רפואי מתאריך 20.3.17 המצביע על כך כי הנתבע אשר נמצא בקנדה חולה בסרטן עם גרורות ולכן לא התייצב לדיון, לטענתה.

ראשית לא הוגשה כל בקשה לדחיית הישיבה. המסמך הנ"ל לא גולה, לא לבית המשפט ולא לב"כ התובע.

זאת ועוד, בנו של הנתבע, אשר היה בסוד העניינים לכל אורך התיק לאור הבקשה שהגיש לבטול פסק הדין יכול היה אף הוא להתייצב תוך בקשה מבית משפט להעיד וגם זאת לא נעשה.

בפועל כל שעשה הנתבע הוא להגיש מעבר לתצהירו, תצהיר של ד"ר טטיאנה פלנטב אשר התייחסה למצבו הגופני של הנתבע וכן ציינה בסעיף 21 לתצהירה כי שוחחה עם התובע, דבר שהוכחש מכל וכל על ידי התובע ושניהם לא התייצבו, כלומר גם הנתבע וגם הגב' ד"ר טטאינה לדיון.

בנסיבות אלה אני מוציא את תצהיריהם מתיק בית המשפט ולאור העובדה שגם שני עדים שביקשו לזמן, הזוג מרינה וניקולאי רומנו אשר אשרתי את הגעתם, למעשה ניתן היה גם לדחות את הגנת הנתבע ולתת פסק דין בהעדר הופעה ו/או מלוי החלטות בית משפט ובשים לב לכך שהנתבע למעשה לא הביא כל עדים מטעמו.

נמנעתי מכך, הן לאור אופייה של התביעה והן לאור הצורך של התובע להוכיח את התביעה ואפשרתי את ישיבת ההוכחות בהסכמת הצדדים, כאשר במהלכה נחקרו התובע וכן שני עדים. עד אחד מתוך שלושת העדים שהוגשו תצהירים שלהם לא התייצב, ולכן תצהירו הוצא מתיק בית המשפט.

בסופו של יום, לאחר שמיעת עדותו של התובע בחקירתו ולאחר שמיעת העדים מטעמו ולאחר עיון בסיכומים שהוגשו על ידי הצדדים, אני סבור שדין התביעה להתקבל. עם זאת הסכום שיפסק לתובע יהיה על פי שיקול דעתי כפי שאסביר בהמשך.

1.בתביעתו ובתצהירו ובעדותו בפני, עלה כי לתובע יש 2 טענות מרכזיות כנגד הנתבע. הטענה הראשונה אשר הוכחשה ע"י הנתבע היא כי הנתבע השמיץ אותו במספר פעמים ובפני מספר עדים, כאשר ציין שגנב ממנו סכום של מיליון ₪ או אחר אשר היה מגיע לו מהביטוח לאחר מות אשתו של הנתבע מסרטן ובכספים אלה רכש בין השאר ג'יפ הונדה. העידו ונחקרו בעניין זה שני עדים.

העד מרק לשצינסקי אשר אישר, כי הנתבע חזר באוזניו מספר פעמים על האשמה זו. עוד הוברר כי הנתבע החזיק מאפיה בקניון במעלות והיה נגיש וחשוף לאנשים רבים בקהילה הרוסית. התובע טוען וזו טענתו השנייה, כי ההשמצות הללו הביאו לכך שלקוחות שלו מהקהילה הרוסית שהיא קהילה מצומצמת מאוד הלכו והתמעטו, דבר שלאור הפגיעה בשמו הטוב, גם גרם לפגיעה בפרנסתו. אמנם ניתן לתבוע על פי חוק איסור לשון הרע ללא הוכחת נזק, והתובע בפועל לא הוכיח ירידה בהכנסותיו או במוניטין שלו, אך ניתוח עדותם של העדים יכול להצביע בהחלט על כך שהייתה פגיעה מסוימת בתובע ואני נותן בה אמון, אם כי בוודאי שלא מדובר בפגיעה כלכלית משמעותית כפי שניסה להציג התובע ואשר לא הוכחה בראיות. עלי לציין כי בסיכומיו טען עוד התובע כי יש לפסוק לו כפל הסכום על פי חוק איסור לשון הרע וזאת עקב "זדון ", דהיינו כוונה להרע לתובע, דבר שמכפיל את הפיצוי ללא הוכחת נזק – 50,000 ₪ ל- 100,000 ₪. אני דוחה טענה זו לחלוטין וקובע כי לא הוכחה כלל במשפט.

כמו כן אני דוחה את הטענות המופיעות על ידי הנתבע בסיכומיו, אשר לטענתו לא היו העדויות שניתנו בבית המשפט אמינות ודינן להדחות.