שוואמרה ואח' נ' לבאן ואח'

החלטה

עניינה של החלטה זו הוא בקשת התובע למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא, אם לשם מינוי מומחה רפואי לפי חוק הפיצויים ניתן להסתמך על מסמכים רפואיים שאינם כתובים בלשון העברית, אלא רובם כתובים בלשון הערבית ומיעוטם בלשון האנגלית. השאלה השנייה שבה יש להכריע, היא אם בנסיבות המקרה הנדון, יש הצדקה למינוי מומחה רפואי ועל מי מהצדדים לשאת במימון שכרו בשלב זה.

הבקשה ועיקרי טענות הצדדים

2.התובע הגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, שבה נטען כי כתוצאה מתאונת דרכים שבה היה מעורב ביום 26.2.2009 נפגע בכל חלקי גופו ובמיוחד באגן. לכתב התביעה שהוגש ביום 24.1.2011 צורפה בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, שאליה צורפו מספר מסמכים רפואיים מבית החולים הממשלתי ברמאללה, שם לטענת התובע, היה מאושפז עד יום 1.3.2009. רובם של אותם מסמכים כתובים בלשון הערבית ושניים כתובים באנגלית (אך הכתב קשה לקריאה).

כתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 (קרנית) הוגש ביום 29.3.2011, ואליו צורפה תגובה לבקשה למינוי מומחה, שבה הודיעה נתבעת זו על התנגדותה למינוי מומחה משורה של טעמים.

בשל הליכים שונים הקשורים בהמצאת כתבי הטענות לבעלי הדין, מתן פסק-דין המורה על מחיקת התביעה מחוסר מעש וביטולו, חל עיכוב בבירור הבקשה למינוי מומחה. רק ביום 2.10.2013 ניתנה החלטת הרשם הבכיר, המורה לצדדים להשלים את טענותיהם בעניין הבקשה הנדונה. השלמת טענות התובע הוגשה ביום 25.11.2013 והנתבעת 2 השלימה את טענותיה ביום 3.12.2013.

3.התובע חזר על טענתו כי במהלך תאונת הדרכים נפגע בגופו, כי נמצאו שברים באגן וכי מטעם זה היה מאושפז בבית החולים הממשלתי ברמאללה מאז יום התאונה, 26.2.2009, ועד יום 1.3.2009, אז שוחרר עם המלצה למנוחה ולמעקב ממושך. התובע צירף כאמור, מספר מועט של מסמכים ובהם מכתב השחרור מבית החולים. לטענתו, בשל חובו הכספי לבית החולים טרם קיבל לידיו את כל התיעוד הרפואי.

עורך-דין ממשרד בא-כוחו של התובע, עו"ד סלאמה סלאמה, תרגם את אחד המסמכים הרפואיים, שכל אשר נאמר בו הוא שהתובע אושפז בבית החולים הממשלתי ברמאללה ביום 26.2.2009 ולא ביום 24.2.2009, כאמור בתיעוד הרפואי שניתן ביום 1.3.2009. עוד נאמר בו כי "התובע סבל משבר באגן בשני הצדדים כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה לו ושוחרר בתאריך 1.3.2009 עם המלצה למעקב רפואי". בשולי המסמך חתם עו"ד סלאמה על אישור נכונות התרגום.

למרות זאת, לטענתו, די במסמכים אלו כדי להוות ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה בתחום האורתופדי. עוד טען התובע, כי יש לחייב את הנתבעת 2 לשאת בתשלום שכר המומחה וזאת בשל הסיכוי הממשי לקבלת התביעה שהגיש.

4.מנגד טענה הנתבעת 2, כי יש לדחות את הבקשה למינוי מומחה רפואי. לטענתה, הטעם העיקרי המצדיק את דחיית הבקשה נעוץ בכך שלטענתה, המסמכים שצורפו לבקשה ולכתב התביעה צורפו שלא כדין וזאת לטענתה, מן הטעם שהם כתובים "בשפה זרה" מבלי שצורף "תרגום מוכר". לטענת הנתבעת 2, התרגום הנזכר שצורף להשלמת טענות התובע, אף נעשה בניגוד לדין מאחר שאינו מאומת כדין וזהות עורך המסמך אינה ידועה. לפיכך טענה, כי יש לפסול את המסמכים ולדחות את הבקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

לחלופין טענה הנתבעת 2, כי היא מתנגדת למינוי מומחה בשל היעדר מסמכים רפואיים עדכניים, המבססים את הנטען בבקשה. לטענתה, יש לתמוך את הבקשה במסמך עדכני ואין להסתפק במסמכים מבית החולים מימי האשפוז הראשונים. בעניין זה טענה עוד, כי אין במסמכים שצורפו כדי להצביע על פגיעה, נזק או חבלה מתמשכים וכי על-פי המסמכים שצורפו, חבלת התובע הייתה לכל היותר חבלה קלה, שלא הותירה נזק לאחר התאונה.

מכל אותם טעמים טענה הנתבעת 2, כי יש לדחות את הבקשה ולחלופין, אם ייקבע כי יש למנות מומחה רפואי, כי אז יש להשית את הוצאות שכרו על התובע.

דיון והחלטה

5.תחילה יש לדחות את טענת הנתבעת 2, המלינה על כך שהמסמכים הרפואיים שצירף התובע כתובים "בשפה זרה". שכן ככל שמדובר בלשון הערבית, אין מניעה לצירוף מסמכים הכתובים בלשון זו אל כתבי טענות וזאת לאור מעמדה של הלשון הערבית במדינת ישראל ובבתי המשפט (ת"א (שלום ירושלים) 2636/09 באסמה מוסטפא נ' האני אחמד עלי (החלטה מיום 24.6.2012). ראו עוד בעניין המשמעות המעשית שיש להיות הלשון הערבית לשון רשמית במדינת ישראל לעניין הליכים שונים: בג"ץ 4112/99 עדאלה, המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 393 (2002). כן ראו בעניין זה את פסק הדין שניתן לאחרונה ממש, בעניין ע"א 4926/08 נאשף ואיל ושות' נ' הרשות הממשלתית למים וביוב (9.10.2013), כבוד השופט ס' ג'ובראן וכן הערותיו של כבוד השופט א' רובינשטיין, שהצטרף לעמדתו. ראו גם את פסקי הדין הרבים הנזכרים בפסקי-דין אלו לעניין האמור).

עם זאת, נהוג ומקובל כי במקום שבו מצורפים לכתבי טענות מסמכים הכתובים בלשון הערבית, מוגש גם תרגום לאותם מסמכים לעברית ודומה, כי אף ראוי שכך ייעשה. שכן, למרבה הצער, רוב השופטים במדינת ישראל אינם מבינים את הלשון הערבית וממילה שאינם יכולים לקורא מסמכים הכתובים בלשון זו ועל-פי רוב, אף אין בתרגום בטרחה של ממש. כך שהגשת תרגום לעברית מסייעת לבית המשפט לעשות את מלאכתו ביעילות. במקרים אלו, על-פי הנוהג הקיים, מסתפקים בתרגום של עורך הדין המאשר את נכונות התרגום בחתימתו, כפי שנעשה במקרה הנדון בעניין המסמך היחיד שתורגם. רק במקרים חריגים שבהם מתעוררת מחלוקת באשר לנכונות התרגום, מסתייע בית המשפט במתורגמן לשם הכרעה במחלוקת.

בנסיבות אלו וכאמור, יש לדחות את טענותיה של הנתבעת 2 הנסמכות על כך שהמסמכים התומכים בבקשה למינוי מומחה רפואי אינם כתובים בלשון העברית, אלא בערבית.

6.באשר לעצם הבקשה, נראה כי אף לטענת התובע, כל המסמכים שצירף מתעדים פציעה של התובע באגן, אך גם לטענתו, אין בין אותם מסמכים אף לא מסמך אחד התומך בטענה שלתובע נותרה פגיעה כלשהי כתוצאה מפציעתו בתאונת הדרכים, שעל-פי הנטען אירעה ביום 26.2.2009, לפני כחמש שנים.

בנסיבות אלו, ככל שהשאלה היא אם ישנה ראשית ראייה לעצם הפגיעה, ניתן לומר כי זו הוצגה. עם זאת, בשל היעדר כל תיעוד לפגיעה מתמשכת ולכך שלכאורה, נותרה לתובע נכות כלשהי כתוצאה מאותה פגיעה, נראה שלא יהיה זה נכון לחייב את הנתבעת 2 לשלם עתה את שכר המומחה שימונה.

לפיכך, הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה מתקבלת, אולם בשלב זה יישא התובע במימון שכרו של המומחה ובתום ההליך ייקבע על מי מהצדדים לשאת בכך.