שביט נ' בן עטר ואח'

פסק דין

התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונה הנדונה. מספר הליכים התנהלו בגין תאונה זו. תביעה זו החלה כתביעה קטנה בה תבע התובע את נזקיו מהנתבעים 1 – 2, נהג הרכב המעורב ובעלת הרכב. במקביל הגישה הנתבעת 2 תביעה לבית משפט שלום נגד התובע ונגד מבטחת רכבו, בשל הנזקים שנגרמו לרכבה. לאחר שהתקיימו שתי ישיבות בבית משפט לתביעות קטנות, והעידו שני הנהגים המעורבים, ביקש התובע להעביר את הדיון לבית משפט שלום כדי שתביעתו שלו, תידון במאוחד עם התביעה שהגישה נגדו הנתבעת 2. בית המשפט, כב' השופטת נורית רביב, נעתר לבקשה והדיון בשני התיקים אוחד בפני. ביני לביני, החליטה הנתבעת 2 לתבוע את מבטחת הרכב, הנתבעת 3, וביקשה למחוק את תביעתה. מבטחת הרכב מצידה הגישה תביעת שיבוב נגד התובע, בגין הנזקים שנגרמו לרכב המבוטחת. תביעה זו תלויה ועומדת והצדדים הסכימו שההכרעה בתיק זה, תחייב גם לגבי התיק האחר. פסק דין זה מתייחס, איפוא, רק לתביעת התובע בגין הנזקים שנגרמו לרכבו.

התאונה אירעה בכביש חד סטרי בעל שני נתיבי נסיעה, והיו מעורבים בה שני כלי רכב. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות התאונה.

לגרסת התובע, הוא נהג רכבו בנתיב השמאלי ולפניו רכב נוסף. בנתיב מימינו נסע רכב מסוג הונדה בצבע שחור, ומאחוריו רכב הנתבעים. רכב ההונדה עצר באופן פתאומי, ועל מנת שלא לפגוע בו, סטה נהג רכב הנתבעים שמאלה לנתיב בו היה רכב התובע, ופגע ברכב בצידו הימני קדמי. לגרסת הנתבעים, רכבם לא נסע בנתיב הימני אלא בנתיב השמאלי, ובנתיב שמימינם נסע רכב ההונדה. רכב ההונדה סטה לפתע שמאלה לנתיב נסיעת רכבם, עקב רכב אחר שיצא מתחנת אוטובוס שמימין לכביש, וכדי להימנע מפגיעה, החליט נהג רכב הנתבעים לבלום ולהסיט שמאלה את רכבו ככל הניתן. בשלב זה, ולאחר שהרכב היה כבר בעצירה מוחלטת, הגיח רכב התובע מאחור ופגע ברכב הנתבעים, בחלקו האחורי שמאלי.

העידו בפני שני הנהגים בשני הרכבים המעורבים, והוגשו מסמכים ותמונות, לרבות תמונות של מקום התאונה. נהגת רכב ההונדה לא הובאה לעדות, אף שלכאורה, היה בעדותה כדי לסייע. בחנתי את העדויות, המסמכים והתמונות, והגעתי למסקנה שהתובע הוכיח גרסתו, על פי מאזן ההסתברויות. התעלמתי מכך שנהגת רכב ההונדה לא זומנה לעדות, מאחר וכל אחד מהצדדים יכול היה לזמנה כעדה מטעמו (פרטי העדה מצויים בתיק המשטרה). שני טעמים עיקריים מבססים את מסקנה זו.

האחד, לטענת הנתבע הגורם לתאונה הוא רכב ההונדה שסטה במפתיע שמאלה לתוך נתיב נסיעתו, והגורם לסטייה, הוא רכב אחר שיצא מתחנת אוטובוס שמימין לכביש (ראה סעיף ב' לכתב ההגנה; עדותו בעמ' 12). אלא שגרסה זו, בדבר רכב שיצא מתחנת האווטובוס שבימין הדרך, לא מוצאת ביטוייה בהודעה הכתובה שמסר נהג רכב הנתבעים לחברת הביטוח שלו. בהודעה זו כתב הנהג שההונדה סטה שמאלה "לאור מטרד בנתיב הימני" (נ/1). בגרסה הכתובה אין התייחסות לקיומו של רכב נוסף המעורב בתאונה, וגם אין התייחסות למפרץ אוטובוס שמימין הדרך. גם בעדותו של הנתבע בדיונים שהתקיימו בבית משפט לתביעות קטנות, אין טענה לרכב שיצא מתחנת אוטובוס. מאידך, גרסת התובע עקבית, הן בעדותו בפני, והן בהודעותיו הכתובות (ת/1, ת/3).

השני, רכב התובע ניזוק בצידו הימני קדמי, ומוקד הנזק אינו תואם לגרסת הנתבעים בדבר פגיעה מאחור. אני ערה לכך שהנתבעים טוענים שהפגיעה אירעה כאשר רכבם עצר בהטיה שמאלה, אלא שגרסה זו בעייתית מבחינת תוואי הדרך. התובע הציג תמונות של מקום התאונה, ומהן עולה שהכביש בו אירעה התאונה אינו רחב, יש בו שני נתיבי נסיעה, ובכל אחד מקום למכונית אחת. בנסיבות אלו, קשה לקבל את גרסת נהג רכב הנתבעים לפיה רכבו היה בזווית שמאלה בעת התאונה. לאור האמור, ובהתחשב בכך, שרכב התובע ניזוק בצידו הימני קדמי, ורכב הנתבעים בצידו האחורי שמאלי, לא ניתן לקבל את גרסת נהג רכב הנתבעים כי עובר לתאונה הוא נהג רכבו בנתיב שמאלי. בצדק טוען ב"כ התובע כי לפי מוקדי הנזק, גרסת נהג רכב הנתבעים אפשרית רק אם רכב התובע נסע במדרכה. לא התעלמתי מהתמונות שהציג נהג רכב הנתבעים, ת/5, אלא שתמונות אלו בעייתיות, מאחר והכביש הנראה בהם כולל גם את שטח תחנת האוטובוס. אל מול הקשיים האמורים, מוקדי הנזק בשני הרכבים המעורבים, תואמים לגרסת התובע.

לאור האמור אני מעדיפה את גרסת התובע וקובעת שמלוא האחריות לתאונה רובצת על נהג רכב הנתבעים, שחסם במפתיע את נתיב נסיעת רכבו. לא מצאתי לייחס אשם תורם לתובע, לאחר שקיבלתי עדותו שרכב הנתבעים סטה במפתיע לתוך נתיב נסיעתו.

התביעה נתמכת בחוות דעת שמאי ערוכה כדין, ועל כן, ומשלא הוגשה חוות דעת נגדית, הוכח גם הנזק. עם זאת אין מקום לפסוק פיצוי בגין נסיעות ועוגמת נפש, שלא הוכח.

לאור האמור, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 3, לשלם לתובע סך של 12,029 ₪ צמוד ונושא ריבית מיום 05.04.09 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, הוצאות בסך 250 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 1,400 ₪. התשלום יבוצע בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י' אב תשע"ב, 29 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: