שאלת ענישה בגין עבירות שבוצעו על ידי אזרח ישראלי בחו"ל

א.         רקע כללי – עובדות כתב האישום:

1. נגד הנאשם הוגש כתב אישום הפורש יריעה רחבה של אירועים, שאירעו מחוץ לישראל ובישראל, החל בחודש דצמבר 2013 ועד למעצרו של הנאשם, עם הגעתו לישראל, ביום 1.11.14. הנאשם, שהינו אזרח ישראלי, התגורר בתקופה הרלוואנטית לכתב האישום מחוץ לישראל, במקסיקו.
2. כפי שנקבע בהכרעת הדין, עובדות כתב האישום עוסקות בשתי פרשות-עבירה נפרדות, שלהלן נתאר את תמצית פרטיהן.

(1)        "פרשת הסחיטה":

(א)        החדירה למחשבו של המתלונן (אישום 1):

3. פרשת הסחיטה החלה עובר ליום 23.12.13, עת יצר הנאשם קשר באמצעות מחשב עם המתלונן, אשר התגורר בארץ ועבד בחברת "*********" (להלן – החברה).
4. על פי עובדות אישום 1, הנאשם שוחח עם המתלונן בצ'אט ואגב כך החדיר תוכנה שערך למחשבו של המתלונן, ללא ידיעתו. באמצעות תוכנה זו קיבל הנאשם למחשבו, מתוך מחשבו של המתלונן, מידע רב אודות המתלונן, לרבות נתונים אישיים ופרטיים. בעזרת נתונים אלה חדר הנאשם לתיבת הדואר האלקטרוני של המתלונן והוריד ממנה כחמישים קבצים של החברה.
5. על רקע עובדות נטענות אלה הואשם הנאשם, באישום 1, בעבירות הבאות: עריכת נגיף מחשב והעברת נגיף מחשב למחשב של אחר, לפי הוראות סעיף 6(א) וסעיף 6(ב) לחוק המחשבים, תשנ"ה-1995 (להלן – חוק המחשבים); חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, לפי הוראות סעיף 5 לחוק המחשבים; ופגיעה בפרטיות, לפי הוראות סעיף 5 בצירוף סעיף 2(5) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות).

(ב)        סחיטת המתלונן והחברה (אישום 2):

6. על פי עובדות אישום 2, ביום 23.12.2013 פנה הנאשם בהודעה בדואר אלקטרוני אל המתלונן, באנגלית, תוך שהוא מסתיר את זהותו האמתית ואת זהות המחשב ממנו התקשר באמצעים טכנולוגיים מתוחכמים. בהודעה ציין הנאשם כי קבוצה בה הוא חבר עוקבת מזה חודשים רבים אחר פעילות המתלונן ואוספת מידע רב אודותיו, המצביע לטענת הנאשם על כך שהמתלונן הינו פדופיל.
7. הנאשם דרש מהמתלונן להעביר, בתוך 72 שעות, סך של 300 ביטקוין (Bitcoin – אמצעי תשלום ממוחשב. הסך הנ"ל היה שווה ערך, באותה העת, לכ-200,000 דולר (ארה"ב)), וזאת לחשבון ביטקוין שצוין בהודעה. הנאשם איים על המתלונן כי אם לא ייענה לדרישותיו יפורסמו ברשת האינטרנט שמו ותמונתו, והמידע אודותיו יישלח ל-FBI, לאינטרפול, למשפחתו ולחבריו הקרובים. להוכחת דבריו ולהגברת האיום צירף הנאשם להודעה תמונות חושפניות של המתלונן ופרטים אישיים רבים שלו.
8. הנאשם לא נענה על ידי המתלונן ועל כן שלח, ביום 27.12.13, הודעה לבעלים של החברה, עם העתק למתלונן. בהודעה יידע הנאשם את הבעלים בדבר פרצת אבטחה חמורה במחשבי החברה, אשר נגרמה לדבריו בעקבות מעשיו של המתלונן. הנאשם ציין במכתב כי פרצת האבטחה גרמה לדליפת קבצים רגישים ומאגרי מידע של החברה ואף צירף רשימת קבצים שדלפו כדוגמא. לאחר ששלח את ההודעה לבעלים שלח הנאשם הודעה נוספת למתלונן, בה חזר על דרישתו לתשלום 300 ביטקוין. הנאשם איים על המתלונן, כי אם לא יענה לדרישתו הוא יחשוף את מעשיו בפני הבעלים ואף ידרוש מהם את הכסף, דבר שיוביל, להערכת הנאשם, לפיטוריו של המתלונן.
9. לאחר שפניותיו למתלונן ולבעלים לא נענו פנה הנאשם ביום 2.1.14 למנכ"ל החברה, הפעם בהודעה בעברית שעליה חתם בשם "סוזי". בהודעה זו טען הנאשם כי יש בידיו מידע רב, שממנו עולה חשד כי המתלונן עוסק בצפייה ובהפצה של פורנוגרפיה הכוללת קטינים. הנאשם הוסיף וציין כי במהלך איסוף המידע על המתלונן נאסף גם מידע רגיש על החברה – מסדי נתונים של לקוחות, מספרי חשבונות, עמלות, תכניות, פקסים ועוד – שלטענתו יכול ליצור נזקים בעשרות מיליוני ₪ לחברה אם ייפול לידיים הלא נכונות, או יתפרסם בפומבי.

הנאשם דרש ממנכ"ל החברה "תרומה" כספית, בתמורה לאי פרסום החומר שברשותו, ואף ציין כי פנה כבר למספר עיתונאים שהביעו לדבריו עניין רב בחומר.

10. ביום 5.1.14 השיב המנכ"ל לנאשם בהודעה וביקש זמן נוסף על מנת להעריך את היקף הנזק שעלול להיגרם לחברה, אם יממש הנאשם את איומיו, ואת שוויו של המידע אשר בידיו. מאז ועד למעצרו של הנאשם, ביום 1.11.14, ניהל הנאשם התכתבות עם המנכ"ל, אשר כללה הודעות רבות, במטרה לסכם את סכום כספי הסחיטה שתשלם החברה ואת אופן העברתם לידי הנאשם. דרישת התשלום המרבית של הנאשם עמדה על סך של 3,000,000 ₪ (אם כי בסופו של דבר הסכים הנאשם להסתפק בסך של 1,500,000 ₪).
11. בנוסף נטען, כי במועד שאינו ידוע עובר ליום 11.2.14 קשר הנאשם קשר עם עו"ד גיא לפבר, חברו מילדות (להלן – מר לפבר), והכל במטרה להטיל אימה על המנכ"ל כדי להניעו להעביר לידיהם את כספי הסחיטה. החל מיום 11.2.14 שימש מר לפבר כמתווך בין הנאשם לבין המנכ"ל. במסגרת זו עסק מר לפבר בניסוח הסכם למראית עין שנועד להסדיר את גובה, מועד ואופן העברת כספי הסחיטה מידי החברה לידי הנאשם.
12. להבהרת התמונה, העולה כאמור מעובדות אישום 2, ראוי לציין כי ביום 2.1.14 – לאחר שנתקבלה ההודעה בעברית אצל מנכ"ל החברה – פנו אנשי החברה בתלונה למשטרה. לפיכך, החל ממועד זה ואילך ליוו חוקרי "יחידת הסייבר" של המשטרה את אנשי החברה, ולמעשה הם שניהלו – בהתייצגם בשם המנכ"ל – את ההתכתבויות עם הנאשם, ולאחר מכן גם עם מר לפבר. החל מיום 3.8.14, בו נחקר מר לפבר, הוא שיתף פעולה עם החוקרים והתכתב עם הנאשם תחת פיקוחם. בסופו של דבר מעשי הסחיטה לא הושלמו, שכן הנאשם נעצר מיד עם הגעתו ארצה וממילא לא קיבל לידיו את התמורה שאותה דרש.